ממליצה לך לבוא בראש פתוח בלי להיות נעולה…. תעשי מה שמרגיש לך כשתגיעי לשם

מחזקת

מסכימה עם הבנות פה.. אני אישית ילדתי 2 לידות טבעיות בלי אפידורל אבל אני הרבה יותר מפחדת מכח הפרוצדורה של האפידורל.. תחשבי עם עצמך מה רמת הכוח סבל שלך ואת יכולה גם לנסות לפני צורות אחרות כמו גז צחוק, לידה במים שיכולה להקל.. תסמכי על עצמך שברגע שיתחילו לך צירים ותראי כמה את מסוגלת לסבול את זה את כבר תדעי יותר בבירור

כמו שכתבה נטרה מאד חשוב להגיע בראש פתוח לכל שינוי והחלטה ולא להיות נעולה לידה ראשונה שלי רציתי מאד בלי אפידורל אבל כשהייתי בחדר לידה עייפה וכאובה והרגשתי שכוחותי עומדים להיגמר אז החלטתי כן לקחת אפידורל לידה שניה הייתי יותר מוכנה לעוצמת הכאב וגם היה לי טנס שבעצם בלעדיו לא הייתי מצליחה ללדת בלי אפידורל אז נכון שעדיין כואב אבל הטנס עזר לי להתמודד עם הכאב לידה שלישית לפני שבוע ילדתי בלידת מים- כמובן שעד לרגע שניכנסתי למים הייתי עם הטנס היקר שלי אז העצות שלי הן כאלה: להגיע בראש פתוח ליזכור שהגוף שלך יודע ללדת להתפלל ולהגיד מיזמור לתודה (סגולה ללידה קלה) להשתמש בטנס ללכת רק עם האנשים שתומכים בך במאה אחוז וידעו לעמוד לצידך לילמוד באילו תנוחות כדאי ללדת(על שש זה מעולה) לילמוד איך לזוז ולהתנועע בין הצירים כדי לקדם את הלידה ולעזור לתינוק להתברג נכון(סירטונים ביוטיוב) ליזכור שהכאב של הציר הוא זמני ועוד מעט עובר והכי חשוב - אם אין סיבה רפואית לא להתחיל לילחוץ לפני הזמן, גם אם יש פתיחה 10 לפעמים הראש של התינוק עדיין גבוה לכן כדאי לחכות להתברגות טובה שלו באגן ולתת לגוף שלך להגיד לך מתי לילחוץ- יש לנו רפלקס הולדה שברגע שהגוף והתינוק מוכנים הגוף שלך יתחיל לילחוץ גם לבד(זה מה שקרה לי בלידה שניה ) כשעושים את זה זמן הלחיצות יורד משמעותית והתינוק יוצא מהר המון בהצלחה תהיי קשובה לעצמך וליכולות שלך