סתם פריקה אשמח לתמיכה ולא שיפוטיות. ילד שני בן 8 חודשים איתי בבית על הנקה מלאה.. כל מה שאמרתי שלא אעשה עשיתי.. אם זה לא להרגיל לבקבוק מגיל קטן, למידה על הרדמות במיטה, להכניס בגיל 6-8 חודש לגן וכו׳ וכו׳.. באמת זרמתי איתו ואני רוצה קודם כל את טובתו גם אם זה לשים את עצמי בצד לתקופה מסוימת. אבל זה הולך וניהיה מתיש וקשה.. הוא הכי חמוד בעולם ואני מתה מפחד להכניס אותו למסגרת או אפילו להביא מטפלת הביתה כי אני יודעת שאיתי הוא יקבל את היחס הכי טוב. אממא אני הולכת ונהיית עצבנית, חסרת סבלנות, זה משפיע על הבית על הזוגיות על הילד הגדול עלי שאני לא נעימה וקצרה ואני חושבת אולי לעצור ולקבל את זה שאני צריכה עזרה עם התינוק😔