אני מדמיינת?

לא אוהבת את האמא של האיש שלי. אישה לא נעימה קשה ועוקצנית. תמיד מוצאת על מה להעיר ולחדור לפרטיות. אני מכבדת וסבלנית אבל כמה אפשר. כל הילדים שלה התרחקו ממנה ואנחנו נשארנו קרובים. ולמרות זאת אני מזמינה אותה ומארחת כי עצוב לי שלבן הזוג אין משפחה מלוכדת והיא מוצאת על מה לרדת ולהעליב. היא מודה שהיא מקנאה. באחרים וממש לא נעים לשמוע את זה. מרגישה שצריכה להתקלח במי מלח כל פעם אחרי שפוגשת אותה. ברור לכולם שהאישיות שלה בעייתית אבל די. תמיד העירה לי על הגוף שלי (אני רזה והיא בעודף משקל) וי'וע שמדובר בקנאה (היא אומרת שמקנאה) ובכאב על החיים שלה. בתקופת ההריון גם לי קשה להכיל את השינוי של הגוף והיא מנגד ממשיכה עם ההערות כלפי ומציינת את השינוי של הגוף שלי כל פעם מחדש ומביכה אותה בפומבי. אמרתי שלא נעים לי ההערות על הגוף ואמרתי את זה נעים והיא המשיכה ועוד צעקה על בן הזוג איך אני מעירה לה בכלל. היא מעירה לכל הסובבים על הגוף גם על בן הזוג שלה וגם לבת שלה. די מיציתי אותה רשמית