היי בנות בוקר טוב יש פה מישהי שנאמר לה שהיריכיים של הקטן קצרות ואכן יצא שהילד…

שבוע 6+3 כל-כך חוששת שפתאום ברגע אחד זה יעלם. זה בראש שלי 24/7 הבוס חשף אותי ושאל אותי בלי הכנה מוקדמת בפני הסגנית שלו - אז מתי הלידה? לפני שבכלל סיפרתי, עדיין לא סיפרתי לאף אחד בעולם. מעולם לא אמרתי בקול את המילים - אני בהריון - והוא פתאום אומר את זה בשמי. לא איפשר לי לבחור מי יהיה הראשון שאספר לו, מתי ואיך.. עניתי לו שלא מתאים לדבר על זה כרגע והוא שאל - למה, את פוחדת ממזל רע? הייתי כל-כך משותקת שלא יכולתי להסביר שאין קשר למזל רע והחשש שלי הוא שאצטרך להתמודד עם הסברים במקרה שזה יעלם פתאום כי סטטיסטית זה משהו שקורה. זה היה רגע לפני מסיבת הפרידה שלו לכן לא רציתי לריב איתו. אבל לאורך כל האירוע (שאני אירגנתי) הייתי משותקת וזה כל-כך מרגיז אותי. מסכם את הקשר שהיה לנו לאורך 3 שנים של עבודה משותפת, הוא זורק לי הערה "בקטנה" שאותי משתקת ואני לא מצליחה להתנהג כמו עצמי. והמחשבה הזאת שאולי פתאום זה יפסק ועכשיו אצטרך לא רק להתמודד עם זה עם עצמי אלא גם להסביר לאחרים כל-כך מפחידה אותי.

שבוע הבא אכנס לחודש שישי בעזרת השם אשמח לשמוע על המלצות לגבי כמה דברים: - עגלה +טיולון - שידת החתלה - סלקל - מיטה מתחברת תודה מראש לעונות🩷

היי למישהי קרה שטעו במין העובר בבדיקת ניפט?

משהו שכתבתי אשמח לשמוע אם אתן מתחברות❤️ —אני אמא— הבאתי ילד לעולם, לא חשבתי על איך זה באמת. עשיתי קורס הכנה ללידה, עשיתי הכנה מנטלית אבל לא עשיתי שום הכנה להורות, מי מדבר על זה בכלל? וכמה שההורות דורשת הכנה אי אפשר להתכונן לזה באמת. לזה שיש מנעד רחב של רגשות בו זמנית. אני אוהבת, אני מתוסכלת, אני עצבנית, אני חסרת סבלנות, אני אסירת תודה, אני נהנית וכל זה ביחד. ואני רוצה בכל ליבי להיות אמא טובה, אמא סבלנית, אמא מכילה וכמה שזה דורש ממני, כל יום כל דקה. להיות שם בשבילו בכל רגע ביום גם אם אני עייפה או כאובה אני שם. והעצמאות שלי שהלכה לה מול עיני, אני לומדת אותה מחדש, היא כבר לא תהיה אותו דבר. החיים שלי כבר לא יהיו אותם חיים ואני? אני כבר לא אהיה אותו אדם. אבל אני אהיה אדם משופר בסוף הדרך, אני יודעת את זה כי אני כבר משופרת אני אמא.