טוב… אני לא יודעת מאיפה להתחיל, כי אני לא באמת יודעת איך אני מרגישה לגבי זה. היום הלכתי בפעם הראשונה לרופאת נשים לאחר שגיליתי שאני בהריון – זה ההריון הרביעי שלי. בדקתי פעמיים בטא והיא קפצה כל פעם, וזה היה סימן חיובי. היום אני שבוע 9, והלכתי לבדיקה רגילה כדי לבדוק הכל. אציין שעד כה אף אחד לא יודע, אפילו לא בעלי. הגעתי לרופאה וסיפרתי לה הכל. ואז הגענו לשלב הבדיקה והיא אמרה שההריון לא תקין. היא הסבירה שמדובר בשק הריון גדול שבתוכו שק חלמון גדול ללא קוטב עוברי. זה מרמז על הפלה, אך היא ביקשה שאחזור בעוד שבוע לבדיקה, וציינה שלפעמים היו מקרים שהכל הסתדר. עכשיו אני לא יודעת איך אני מרגישה. מצד אחד אני חושבת שאולי עדיף לדעת עכשיו מאשר מאוחר יותר, ואולי זה לטובה. מצד שני, זה כואב לי על ההריון שעלול להיעלם. אני עדיין בתקווה שהכל יהיה בסדר, אבל לפי מבטי הרופאה זה נראה פחות טוב. דבר אחד שאני מתלבטת לגביו – אם לספר לבעלי. הרי זה הריון שלו, אבל אם תהיה הפלה – זו חוויה שלי בגוף שלי, עם הכאבים שלי. אני חושבת פעמים אם בכלל לספר למישהו אם זה יקרה, כי לא רוצה לצער אף אחד. פרקתי