תנשמי...תרגיעי את עצמך.שהם יגיעו תסבירי להם שהם צריכים לכבד אותך ואת הבית ושהם לא מתנהגים בזלזול ואומרת להם איך זה גרם לך להרגיש שלא ראו אותך ושהיית רוצה שיקשיבו וישמו לב לדברים.אנחנו משפחה וגרים יחד בבית ואנחנו מתנהגים בכבוד למשחקים,להורים ואחד לשני. את אומרת להם לסדר את החדר אחרת אם לא ייתנהגו בכבוד למשחקים את תיאלצי להוציא תמשחקים מהחדר.זה קו אדום ההתנהגות הזאת ואת לא מוכנה שייקרה שוב.בנוסף...שיעשו 2 דפיי עבודה ואין משחק.זה לא עונש...זה לקיחת אחריות על עצמם ועל הדברים שלהם.אצלי הם קטנים הכי גדולים בניי 4 ו 5 וזה עובד..גם אם יש קושי..הם יילמדו לדבר.זה בסדר אם יחליטו לנסוע עכשיו לסבתא וייתנו מילה שהם חוזרים הם מסדרים.אבל העיקר לעשות.זה נעים יותר שהחדר מסודר כך אנחנו שומרים על הדברים שאתם אוהבים.

הם יצאו מהבית למרות שביקשתי לא לצאת. הם בפנים שלי זלזלו בי לקחו את האופניים ונסעו ! שניהם לאן זה ידרדר מפה? אני רותחת מעצבים

אז תנשמי ותירגעי, למה בית חולים? זה מעצבן שהילדים מזלזלים ובצורה כזאת לא מקשיבים לך בפרצוף אבל תנסי לחשוב מה קדם לזה באופן כללי שגרם להם לא להקשיב לך ככה ולמה בעלך שם בבית והוא מוזכר רק בסוף כשהם כבר הלכו כשהוא אומר לך להרגע כאילו היא צופה מהצד במה שקורה בבית. ואני במקומך הולכת עכשיו לסבתא לוקחת את האופניים ומחרימה להם אותם עד הודעה חדשה ושילכו ברגל הביתה (אם זה מתאפשר כמובן) או שמישהו ילווה אותם הביתה נניח.

רק אני בהלם שילדים בני 10 ו8 יצאו באופניים לבד? 😵‍💫 או שאני ככה בגלל מה שה7/10 עשה לי 🤦🏻‍♀️ גם בגיל 20 אני חושבת שאפחד לשחרר קודם כל תרגעי.. נכון זה לא נעים ״ששמים עלייך פס״ תדברי איתם ברגוע כשיחזרו תסבירי להם שלא נעים לגור בבית מבולגן