וואי מה זה העקיצות האלה? יכול להיות שעלה לו חום בגלל העקיצות?

לצערי הבנתי שהזוגיות שלי היא לא מדויקת לי. יש לנו שני ילדים ואנחנו ביחד כבר 10 שנים ונשואים 8. הוא שותף טוב לשירה ואבא טוב. שותף מלא כמעט בבית ותומך בי בעסק שלי ומביא פרנסה הביתה. הוא איש טוב באמת אבל הוא לא בשבילי. הוא יכול לא לענות לי כשאני מדברת איתו כי לדעתו אמרתי משהו שלא מתאים לו, כשהוא מתעצבן הוא לוקח הכל ממש דרמתי ומתנשף ועושה תנועות עם הידיים ובוכה וזה יכול להיות על כלום ושום דבר. חושבים לאן ללכת עם הילדים, אומר לי ניסע לאיזה פארק בעיר אחרת, יש לנו פארק בדיוק כזה מתחת לבית אז מה הטעם לנסוע רחוק (שעה נסיעה). אומר לי רוצה לגוון. אמרתי לו שגם בבית הוא נמצא כל יום וזה לא אומר שרוצה לגוון אז אני לא מבינה מה הקשר. קם והלך ולא מדבר איתי. הולך ממלמל לעצמו בבית ומסתובב הלוך חזור. אין סקס... אין. היינו לפני שבוע ליומולדת שלו במלון ושם היה. לפני זה לא היה יותר מחודש וחזרנו ושוב אין כלום. לא יוזם, לא נוגע, לא מנסה, לא מחמיא. אני מנסה לשמור על עצמי ממש, הגעתי למצב שאני כבר בקושי אוכלת כדי לשמור על גזרה, כל היום במטבח מבשלת לילדים ולו. משתדלת לטפח את עצמי כמה שאפשר. אני גם עוברת התפתחות אישית עכשיו, לומדת ומנסה להיות הגרסה הכי טובה של עצמי והוא מסתובב עם חולצות קרועות בבית והלך פעם לעבודה עם מכנסיים עם חור! והוא עובד עם מחויט ולקוחות! יש לו עבודה מכובדת ולא חסר לנו כסף כדי לקנות לו בגדים ואני מתחננת אליו שיקנה. הוא לא יודע לאכול שהו שהוא לא פחמימות, הוא חי רק על לחמים, פיתות וגבינות. כל מה שאני מבשלת הוא אוכל פעם אחת ואז זורקים אבל מבקש שאבשל. השמין ברמות קיצוניות, אני כבג לא נמשכת אליו. מצליחה לשכב איתו את הפעם בחודשיים רק כשאני עם הגב אליו. בחיים לא היה לי אומץ להעיר לו על התזונה ועל ההזנחה הזאת כי הוא דרמתי ברמות, כל מילה הכי קטנה שאומרים לו גורר אחריו דרמות טורקיות ולאחרונה נהיה לי אומץ ואני מעירה הכי בעדינות שאני יכולה והוא עדיין עם הדרמה. למה אני צריכה לחיות על מרק כדי שיימשך אלי שוב וזה לא קורה. מרגישה שאני בתקופה שאני מתה לעשות שינויים ולהנות ובא לי להתפתח והוא כמו משקולת שמשאיר אותי למטה. אני מרגישה אומללה כשהוא ככה.

היי בנות יצאו לי ערכים *נמוכים* בהעמסת סוכר אבל לא הוגדרתי עם סכרת היריון , כן המליצו על תזונאית וניטור סוכר וזה מה שאני עושה. הערכים יוצאים בסדר גמור כבר תקופה עד לפני יומיים שבצום יצא לי אתמול 98 והיום 92. לא השתנה שום דבר בתזונה שלי או בהרגלים שלי אני שבוע 32. קרה למישהי?

חייבת לפרוק אני חודשיים + אחרי לידה (ראשונה) תקופה מאוד מאתגרת הסתגלות למשהו אחרי לגמרי ברוך השם מודה לאלוהים על המתנה שקיבלתי , חלמתי הרבה להיות אמא אני חלילה לא מתלוננת לאחרונה עוברת הרבה עליות וירידות עם בעלי , מתווכחים ולפעמים מרגישה רחוקה ממנו הוא בזמן האחרון טוען שאני מדברת אליו בטון פחות נעים, ובאמת להגיד לכן אני אפילו לא מתכוונת לזה. אני גם פרקתי לו ואמרתי לו שאני אחרי לידה וכרגע אני זקוקה ליותר יחס ויותר הכלה אבל לצערי הגברים ואנחנו לא חושבים אותו הדבר ולא תמיד הוא מבין אותי. אני גם מבולבלת מבחינת העבודה בעיקרון עוד פחות מחודש כבר נגמר לי חופשת הלידה, כרגע לא מרגיש לי נכון בכלל לשים אותה במסגרת , גם מבחינה נפשית , אף אחת לא תטפל בה במסירות כמו שאני ותתן לה את תשומת הלב אליו היא זקוקה וגם מבחינה כלכלית , אני יעבוד כדי לשלם על המטפלת?! נשמע לי אבסורד ולא נכון פרקתי תודה למי שקראה עד כאן 🫶🏼🫶🏼🫶🏼