אני כל כך כועסת על בעלי אמלההה אני סוף חודש תשיעי יש לנו ילדים קטנים בבית, הוא חוזר מהעבודה, אני עושה הכל הכל כדי שיהיה הכי נעים, מכל הבחינות, נקי מסודר אוכל מוכן, לא משנה כמה קשה לי, אני יודעת כמה הוא שונא להחליף חיתולים אז אני מחליפה לבד ל2 ילדים, מקלחת, הכל לבד, והוא רק מחפש איפה לשבת ולא לעשות כלום, כשאני מבקשת בזמן שיש לי צירים, ליטרלי צירים ואני כאובה שייתן יד ויעזור מתבאס עליי החצוף הזה שאני מסנג'רת אותו למלא משימות ולא עושה בעצמי, עוד שניה העפתי לו סטירה, נשים במצבי לא זזות מהספה, אני לא מפסיקה לזוז כדי לשמח אותו ולהקל עליו למרות שזה אמור להיות הפוך ועוד יש לו טענות, אני לא מסוגלת להתסכל עליו מהעצבים, נותן לילדים לרדוף אחריי, יודע שלא אכלתי כלום כל היום, כשהוא דאגתי לו ל3 ארוחות מעניין לו את התחת. אמלה אין לי מושג איך מגבר אכפתי ואוהב קיבלתי את השייח סעודי החי בסרט הזה מזעזע אותי השינוי שהוא עבר בשנים האחרונות, היה כזה גבר, מפנק אוהב דואג, היום כלום, רק לתחת של עצמו כל הזמן רותן ועצבני גם על הילדים, מה שאני לא אעשה חסר סבלנות אליהם, למרות שהוא בקושי איתם, מדבר מסריח בכביש/לילדים, לא התחתנתי עם אדם כזה גועלי! התחתנתי עם נשמה טובה ועדינה ששרק מחפשת לשמח אותי אני כותבת עם דמעות, איך זה קרה לי? למה?