אני צריכה לפרוק רגע .. אני לא טיפוס שמקנא באנשים אבל לאחרונה אני מתפוצצת מקנאה .. אני צריכה לחזור לעבודה דחוף , כי זה או זה או שאין לי קריירה וכל מה שבניתי נופל , התינוקת שלי תיהיה בת חצי שנה . עם הבכור החזרה שלי היתה סופר טראומטית כי גם לא הייתי שלמה וגם הוא ממש סבל. הבטחתי לעצמי שהפעם זה יהיה אחרת ואשאר בבית לפחות שנה. אבל הבנתי שהקריירה שלי תלך לפח אם לא .. אני ככ רוצה להישאר בבית עוד וככ לא רוצה לאבד כל מה שבניתי בעבודה. כל האמהות שסביבי נשארות שנה בבית.. אני אגולת קנאה וכועסת על עצמי שאני שמה את הקריירה לפני הבת שלי.. אני בוכה כל היום ומתחמקת מלהיות בבית כדי לא לחשוב על זה למקות שזה רק בינואר.. זהו אין לכן איך לעזור לי כי אני מביאה את זה על עצמי לגמרי רק צריכה לפרוק ..