ברגע של עצבים חמותי אמרה לילדה שלי- חרא של ילדה... בת שנתיים וחצי. זה הדיבור שלה בכללי (סוג של אופי תרבותי או משהו כזה), היא יכולה להגיד איכסה של ילדה וכאלה... זה משהו שהוא מאוד לא מקובל עליי. לא מוכנה שאף אדם ידבר לילדה שלי ככה, לא משנה אם זה בעצבים או לא. בכל אופן היום דיברתי איתה, היא ממש הובכה. אבל הייתי חייבת להשים גבול. אני מרגישה ממש רע עם עצמי היא אישה טובה ועוזרת לנו המון. מה דעתכן? הייתן אומרות על זה משהו? או שאני מגזימה