מבואסת מאוד אני ובעלי כבר תקופה ארוכה בטיפול זוגי, ובפועל בעלי זכייה ואני מאוד אוהבת מעריכה ותמיד נאחזת בדברים הטובים אבל בפועל יש לו בעיית עצבים כזו שאם נגיד פגעתי לו באגו או שדיברתי בצורת פקודה שכזו הוא ממש רב מול אנשים ומשפחה וחסר טקט כזה לא משנה כמה טיפלנו או דיברתי כל הנושא ביפה בנוסף הוא זה שעושה בלגן מוגזם כביכול ובחיים לא ביקש סליחה לא משנה מה עשה וכמה ביקשתי או דרשתי שיצטער. אני מצידי כל פעם חושבת איך להתנהג איתו כדי שלא יקרה ריב בכללי ובפרט מול המשפחה אבל בפועל שמסתכלת אחורה מאז שמכירה אותו הוא ככה, זה פחת אבל עדיין קיים. (5שנים) אני מאוד פגועה ממנו אחרי השבת האחרונה ששוב עשה לי בושות מול אחותו ואמא שלו והילד שלנו אפילו התעורר מההשתוללות שלו מבחינתו אני זו שמביאה אותו לזה ולכן הוא לא מבקש סליחה או משתנה לדעתי אבל כל פעם זה סיבה אחרת ואני אומרת בפה מלא שהמקרה האחרון כמו עוד המון שבכלל לא עשיתי משהו שקרוב להצדיק דרמה שכזו זהו, אנחנו כבר כמה ימם לא מדברים ואם היתה לי אופציה קרובה לעזוב גם אולי ההיתי עושה את זה כדי לעורר(גם בעצבים תמיד הוא אומק לי לעזוב)