בנות מרגישה חנוקה קצת, מרגישה פחד לגדל ילד ב״ה אלד בדיוק בגיל 20 ואני חוששת אני עצלנית אני בקושי מזיזה את עצמי איך אני אהיה אחראית על ילד אני מפחדת להיכנס לדיכאון גם ככה כל הטרימסטר הראשון היה דיכאון עבורי עם הבחילות וההקאות .. אין לי עצבים לראות אף אחד באמת רק אומרים שלום אני רוצה לברוח אני מרגישה גם לפעמים שאני רוצה לצאת עם חברות ואני נשואה טרייה ובעלי לא מבין את זה הוא חושב שאני רוצה לברוח אבל צריכה את הלבד לנפש שלי והוא נפגע שאני אומרת לו את זה. וזהו בכללי מפחדת שתיגמר לי הנפש כאילו זה מתנה אבל ילד זה לא קל ובטח בגיל כזה ואני מפחדת שאני אהיה לבד ולא יהיה לי כח. אני לא מאושרת אני מתגעגעת לפעמים לשתות ולצאת כמובן שזה הבל הבלים אבל היצר הרע כל הזמן גורם לי לחשוב שאני ״ מפסידה .״ לצאת עם חברות רעילות להשתכר ולרקוד כל הזמן אני חולמת שאני במועדון ואני עם בטן הריון ואני שותה ובא מישהו ואומר לי שאני בהריון אני לא יודעת למה
💬1 תגובות

תגובות (1)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 באוקטובר 2025 בשעה 10:37
זה הגיוני להתגעגע לבילויים בטח אם לא ויתרת עליהם כשהרגשת שמיצית ואת במקום אחר בחיים נסי להפגש עם חברות שעושות לך טוב ולמצוא דברים שמשמחים אותך לכל שלב בחיים יש דברים טובים וקשיים וזה בסדר להתגעגע לדברים אחרים כל עוד זה לא מביא אותך לדכאון רוב האמהות מגלות בעצמן כוחות שלא ידעו שיש להן כשמגיע הילד, האהבה אליו גורמת לך לעשות דברים שאת לא עושה בשבילך למשל, אני בחיים לא אשקיע בעצמי לקלף ולחתוך יפה פרי, לילדים? ברור שכן!