תינוקת בת 4 וחצי חודשים. לאחרונה מתחילה לבכות כשאני לא בטווח ראיה שלה. נרגעת כשהיא רואה אותי.הבנתי שזה כנראה תסמונת חרדת נטישה/פרידה שלרוב מתפתח סביב גיל 6-8 חודשים אבל גם קיים בגיל 4 חודשים,כשהיא פתאום יותר מודעת לסביבה. מרגיש לי אבל שגם כשאני לידה זה לא מספיק לה ועדיין עצבנית ובוכה.מרגישה שאני לא יכולה לזוז יותר ממנה. לפני כן הייתה משחקת עם עצמה יפה והייתי יכולה לשטוף כלים או לעשות סידור אחר בבית ועכשיו ? כלום.אם אני צריכה רגע ללכת לצד אחר אז אני מדברת אליה כדי שתשמע את הקול שלי ותבין שאני פה אבל לא תמיד עובד. בקיצור,מתי השלב הזה חולף? עייפתי.
💬9 תגובות

תגובות (9)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 באוקטובר 2025 בשעה 06:41
התינוקת שלי בת 8 חודשים וגם אצלי היה אותו סיפור. היא מתחילה לפעמים להסכים ללכת לאחותי, לבעלי או לאמא שלי. עם השאר יותר קשה לה וזה בסדר זה יקרה לאט לאט. תראי יש בזה יתרונות גם, בגיל 6 חודשים התינוקת שלי כבר שייכה את הצליל אי-מא אליי. אין ממיס כזה. תאמיני לי שברגע שהילדה תקרא לך אמא כל העייפות והעצבים יעברו אני גם עברתי את התקופה הזאת
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 באוקטובר 2025 בשעה 06:42
תנסי לשים מוזיקה אפילו לולי ברצץ שתרגיש שתמיד יש מישהו לידה .. זה עובר עם הזמן
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 באוקטובר 2025 בשעה 06:44
גיל 4 וחצי חודשים זה גיל קשה קצת זה גיל שהילד משתנה , התרגלת למשהו ואז זה ילד שונה חגמרי . זה בסוף עובר וכל גיל והמדבר שלו אמהות עייפות🥱
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 באוקטובר 2025 בשעה 07:13
תנסי לשים אותה עליך במנשא קצת זה לפחות יתן לך ידיים פנויות

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות