ילדתי לפני 5 ימים ואני מרגישה שנטשתי את הגדולה שלי, בגלל שאני מניקה אני 24 שעות…

.

פשוט מאד. כשהתינוקת ישנה להיות עם הילדה הגדולה. אני עדיין לא הגעתי למצב הזה אבל בעזרת השם כשזה יקרה אני יעשה כך.

אמנם אני לא הנקתי אז היה לנו יותר קל כי גם בעלי האכיל אבל לנו מאוד עזר לתת לגדולה להיות חלק מהכל כשמחליפים חיתול למשל להביא לה להחזיק את החיתול את המשחה להוציא מגבון וכו' כשמחליפים בגדים לתת לה למסור לך את הבגדים ושתיקח את המלוכלכים לכביסה ממש לשלב אותה בכל הפעולות הכי קטנות לתת לה ללטף בעדינות את היד של הקטנה ממש לנסות כמה שיותר לחבר ביניהן ולאט לאט היא תתרגל וזה יתחיל לבוא לה טבעי אצלנו זה ממש עזר וגם קנינו לה בובה והבאנו לה טיטול ומשחה והיא מחליפה לבובה כמו שאני מחליפה לקטן אם היא במעון איך שהיא חוזרת לתת לה קודם כל את תשומת הלב המלאה שלך לגשת אליה בעצמך לחבק לנשק לשאול איך היה לה כמובןןן שזה לא פשוט כמו שזה נשמע ויש התקפי קנאה וקושי אבל לאט לאט זה יתאזן קצת

כשהנקתי, הבאתי גם את הגדולה יותר, שתשכב יחד איתנו. ככה היא גם קיבלה תשומת לב, ולא הרגישה שהקטנה 'גונבת' ממנה את אמא

זה קשה בעיקר בימים הראשונים, הדינמיקה בבית משתנה כשאני חזרתי הביתה עם הקטן הגדולה היתה חולה ונאלצנו להרחיק אותה, זה היה ממש קשה וגם בלי זה ייסורי המצפון חוגגים אבל זה זמני ומשתפר, תמצאו חלוקת זמן חדשה תשתדלי שמידי פעם כשהקטנה ישנה או כשמישהו אחר איתה תהיי עם הגדולה, שתפי אותה, שתשב לידך בהנקה או תשחק לידך, שתעזור לך (תהיה לידך) בזמן החתלות ומקלחות, זה בסדר להגיד לה שאת מתגעגעת אליה ועכשיו מאוד עמוס ושבקרוב התינוקת קצת תגדל וזה ישתפר

כשהקטן שלי נולד, הגדול היה בן 2.5 כשהנקתי הוא היה שוכב לידי ושם עליי ראש, מהר מאוד כל הבית התרגל למצב החדש. זה חלק מהטבע🩷

אני מעכשיו אומרת לכול מי שאומר לי אל תדאגי נעזור לך עם הגדול - לא, אתם תעזרו לי עם הקטן, עם הגדול אני רוצה להיות ואני לא מתכננת להניק אז זה קל יותר