לפני שהתחתנו אמרו לי על בעלי שהוא עושה הכל חוץ מלהניק , ובאמת הוא בעל מדהים . לפני חודש וקצת ילדתי את האוצר שלנו בלידה לא פשוטה . 12 שעות עם אפידורל איבדתי מלא מלא דם , הברזל צנח ל7.4 ועשו לי ניקוי רחם כי נשארו שאריות שילייה בפנים ,ובפועל זה כאב יותר מהלידה, תפרים… בעלי וגיסתי היו נוכחים כל הלידה . הבנתי בדיעבד שבעלי לקח את זה קשה מאוד , היתי ממש בסכנה . והנה ברוך ה אני על הרגליים עם האוצר של החיים שלי 🥹 יחד עם זאת , היתה לי שיחה עם בעלי אתמול שהוא מרגיש מדוכדך קצת , שמרגיש שהוא צריך להתחלק איתי ועם עוד מישהו . שהכל היה מהר מידי ( אנחנו הכרנו לפני שנה וחצי פלוס מינוס ובשנה + התחתנו , עברנו לגור יחד , הבאנו בייבי ועוד.. ). הוא עצבני יותר בזמן האחרון , עייף , מתוח . ניסיתי להכיל ולהקשיב כמה שניתן ולנרמל את התחושה שלו.. מצד שני - אני מפחדת . מפחדת שיש כאן איזה דיכאון לאחר לידה שבעלי חווה ומנסה לעודד אותו ללכת לשיחות עם אנשי מקצוע. השאלה אם זה עובר לבד בגלל שהלידה טריה ? הוא באמת אוהב אות הבייבי וקם בלילה לעזור , פשוט חוששת