אני עם בת שנתיים ואני מרגישה שאני לא יכולה לשבת לשנייה. זאת המהות בלגדל ילדים? ככה זה אצל כולן? אני מגיעה לערב עייפה עם דפיקות לב. כל היום מתזזת איתה, היא לא נותנת לי שקט, מחפשת את ההרפתקה הבאה בבית, וגם אם זאת לא הרפתקה אני כל רגע צריכה לבדר אותה. לפעמים שמה מול המסך 20-40 דק כדי לךת לעצמי מנוח וגם אז מרגישה שזה דקות החסד שאני צריכה לבקש לעצמי במהלך היום. רואה את גיסות שלי רגל על רגל עם שלוש ילדים ורק אני כמו חמור מנסה לרצות את הבת שלי כל היום. לא יודעת אם זה נורמאלי ואם לא אז מה כן לעשות כי אחרת היא צורחת ומטמטת אותי.