היי בנות אשמח לחוות דעת אם אני לא בסדר בסיפור,נכנסתי להריון צעירה(18) מהבן זוג וגיליתי יומיים אחרי הפרידה שסיפרתי לו הוא לא האמין לי דיבר אליי מגעיל ואיים עליי בחיים לא חשבתי שמישהו יכול להגיד את המילים שהוא אמר יותר מזה התחיל עם חברה שלי יומיים אחרי שסיפרתי לו על ההריון השאיר בי צלקת הלכתי לכל הטיפולים לבד גרם לי להיות סגורה בבית חודשיים לא הצלחתי להוציא את עצמי מהמיטה אחרי חודשיים הוא ביקש הזדמנות ושהוא רוצה להיות חלק מההריון ולהכיר את הילד ונתתי לו אבל הוא לא עזר לי בכלום המשכתי ללכת לטיפולים לבד ולהתמודד עם זה לבד לא הרגשתי שלמה עם ההחלטה אז החלטתי שעדיף שהוא לא יהיה חלק ושאני לא רוצה שהוא יהיה חלק אחרי איך שהוא התנהג יכול להיות שאני אגואיסטית כלפיי הילד שאני לא נותנת לו לגדול עם אבא? ואני טועה? אני פשוט מרגישה כאילו אחרי הלידה הוא הולכת לבקר את הילד פעם ל כאילו הוא סטוץ מה אתן חושבות פשוט לתת לו?

לא יודעת מה לעשות יש לי ילדה בת 5 ותינוקת בת שנה ו3 חודשים שיש לה חרדות נטישה קשות, היא רק איתי כל היום ללא מסגרת, לא הולכת לסבתות. כל דבר כרוך בהכנה מראש ובגדול אין חיים ככה שלא לדבר על ערבים שבהם לא יכולה אפילו לצאת. נכנסתי להריון לא מתוכנן, שוקלת לבצע הפסקת הריון( לפי החישוב יהיה להן הפרש של שנתיים בול) משהי היתה באותה סיטואציה ויכולה לשתף?