היי בתאריך המשוער אם לא ילדתי אני צריכה לסוע לבית חולים?

בנות מה הייתן עושות במקומי. אני מאז ומתמיד תמכתי בבעלי שיתפתח מבחינה מקצועית, נתתי לו גב החזקתי את הבית והילדים לבד והיום הוא בנה את עצמו ומרוויח סבבה, ואני תקועה מאחור. ואני אשה עם שאיפות. אני מרוויחה על הפנים ועובדת קשה כי אין לי ברירה אני חייבת עבודה נוחה עם תנאים וחופשות. אין לנו שום עזרה מההורים. ובעלי במקום להעריך, נותן לי דןגמאות של השכנה שעובדת ומרוויחה טוב אבל רק ההבדל שהוא שוכח שההורים שלה מגדלים לה את הילדים. בכללי השכנה הזאת כל הזמן מפתחת איתו שיחות וקוראת לו בשמות חיבה חיים שלי ומאמי וכאלה. אליי היא בקושי פונה ובקושי אומרת לי שלום. ושהיא רואה אותו היא כולה מחויכת. והוא גם מתנהג ככה איתה. ושאני מעירה לו הוא אומר לי אז מה הם שכנים כמו משפחה ( אני לא קונה את זה) בקיצור אני מרגישה חרא שאני צריכה להרגיש פחות טובה מאחרות רק כי אני מגדלת את הילדים לבד ולא יכולה להרוויח כמו מישהי שיש לה ים עזרה. כועסת על בעלי שאני צריכה להרגיש ככה בגללו כאילו שאני פחות טובה מאחרות. כל הזמן הוא זורק לי הערות על העבודה שלי שהיא כאילו מעפנה ועליה הוא אומר כמה שהיא מרוויחה טוב

כולם מתעסקים באח הגדול ובגמר של רוקדימים. וכל מה שעובר לי בראש זה אמא של אביתר. איך היא נושמת? איך היא מצליחה להכניס משהו לפה? כשאני שומעת את הבת שלי בוכה מהחדר אני תוך שניה מגיעה אליה ומלטפת אותה. תדמיינו שהבן שלה גוסס, היא יודעת את זה ואין לה איך לעזור!!!! לא יכולה לדמיין את הבת שלי כל כך רזה ומתחננת לעזרה. זה פשוט לא יוצא לי מהראש. אני לא מבינה איך אפשר לחשוב על דברים אחרים אני באמת רק תקועה בזה. איזה עולם מסריח איזה מדינה חרא אנחנו הרי אם חס וחלילה הבת שלי הייתה חטופה הייתי מתחרפנת איך לא כל האזרחים יוצאים החוצה להילחם עליה איך השכנים שלי לא עושים כלום איך העולם ממשיך להתקיים. איזה חוסר אונים אלוהים הם פשוט מסכנים.