למישהי קרא שלתינוק שלה יש תסביב פין ונטיית פין של כ 45 מעלות וחור קטן של שתן? האם עברתם ניתוח ואיך עבר ?
💬3 תגובות

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 באוקטובר 2025 בשעה 10:11
כן, לאחרונה עשינו את הניתוח לבן שלי, החלק הכי קשה היה הצום לפני כי הניתוח היה רק אחה"צ זה ממש הליך מהיר תוך כמה דקות עבר להתאוששות התלונן קצת שכואב אז קיבל פעם 1 משכך כאבים, לא היה צריך יותר מזה 3 ימים שמנו משחה שלא יהיו הידבקויות, הוא קיטר קצת אבל לא בכה כששמנו לו מיד אחרי הניתוח, בשתן הראשון ראינו את ההבדל
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 באוקטובר 2025 בשעה 10:16
איזה ניתוח הוא עבר ? כי ציינתי כמה בעיות בפוסט. להבנתי יש צורך בהשגחה של שבוע. איך זה עבר ? איך הייתה ההרדמה הכללית? יש לכם רופא מומלץ?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 באוקטובר 2025 בשעה 11:11
הרופא אבחן אבל לא התרגש מהזוית, אמר שרק הפתח צריך תיקון, זה נקרא מיטוטומיה, תיקון היצרות פתח שופכה גם לנו אמר לפני שבוע אבל בפועל לא היה צריך ההרדמה היתה בסדר, זה יותר טשטוש מהרדמה רז אחרי שהוא היה מטושטש קיבל זריקת הרדמה מקומית, הוא כמובן לא מרגיש את זה אבל כן היה סימן כחול אח"כ במקום של הזריקה אנחנו עשינו ברמב"ם אצל אכרם אסדי, מאוד מרוצים מהיחס שלו והמקצועיות בכללי הצוות שם קיבל אותו יפה, בהרדמה היו עדינים וסבלנים ודאגו שלא יבהל, הסבירו לו ונתנו לי לשים לו את המסכה

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אוף אני פשוט עצבנית על עצמי ועל הילד שלי. היינו בהצגה ובאמת שהיה נחמד, אני בשבוע 18 כבר מתחילה להיות כבדה סובלת בכלליות מהגב וכל התאמצות פשוט מקבלת זיצים כאלה כאבים חדים בגב התחתון.. בכל מקרה בהצגה ישבנו על הרצפה, הוא עליי, יושב עומד יושב עומד יושב עומד שיגע אותי אבל הייתי סבבה . אחרי ההצגה כל הילדים רצו על הבמה השתוללו, יופי נגמר הזמן צריכים ללכת הביתה כולםםםם התקפלו כבר אפילו הבן אדם שסוגר את המקום אמר לי ועוד כמה אימהות יאללה אני נועל. אומרת לבן שלי בן השנתיים וחצי בוא נשים נעליים, הולכים הביתה לאכול, פשוט רודפת אחריו שישים נעליים עד שאמרתי לו שאני הולכת הביתה לבד והוא רץ אחריי ואז הסכים לשים נעליים . אחרי זה הולכים לרכב אומרת לו שיתן לי יד כשחוצים את הכביש כי מסוכן ומלא רכבים, לא רוצה, לוקחת לו בכח כבר את היד הולכים וחוצים. מגיעים לרכב הוא עוזב לי את היד ומתחיל להתקרב לכביש, בעניין של סכנה אני משוגעת אני מודה, אני אומרת לו שייכנס מהר לאוטו או שייתן לי יד, הוא לא רוצה. שמתי אותו בתוך הכיסא בלי לחגור וסגרתי את הדלת העיקר שלא יהיה בכביש. אחרי זה כעסתי עליו שלא הקשיב לי ואמרתי לו שאם ככה לא מקשיב לא נלך יותר להצגות ! בדרך הביתה אני ממשיכה להרצות לו שאני כועסת עליו ופעם אחרונה שהוא לא מקשיב לי, מגיעים הביתה הוא אוכל פסטה, אחרי זה נעמד על הכיסא אוכל כשאני שוטפת כלים (שוב פעם סכנה ) אמרתי לו שאין נומי נומי לפני השינה ואין סיפור לפני השינה כי אם הוא לא מקשיב לי לא יהיה כיף וזו התוצאה. קילחתי אותו, שמתי במיטה מ19:15, עד עכשיו הוא המשחקים של לצאת מהמיטה ולא נרדם (19:51). מרגישה שהייתי איתו יותר מידי קצרה בגלל ההורמונים, גם עוברת סוג של חרם בעבודה וממש קשה לי עם זה כי באמת לא מגיע לי ומרגישה דהוצאתי עליו תסכול אני בד"כ אמא הכי מכילה וסבלנית, גם כשמציבה גבולות תמיד משכיבה לישון עם נומי נומי אבל מרגישה שהיום פשוט מוצפת רגשות ואין לי מקום להכיל כרגע אותו בסבלנות ובמתיחת גבולות שלו הפעם. לא יודעת אם הגבתי נכון מבחינת ביטול הנומי נומי ( בד"כ זה החיבוק שלנו לפני השינה וגם אחריו הוא ממשיך לצאת מהמיטה בלי קשר אבל אחרי שלוש פעמים בערך שמחזירה למיטה הוא נשאר לישון ובטוב). הוא לא הולך לישון עכשיו בבכי או משהו, אני זאת שבוכה יותר. תודה לכל מי שקראה עד לכאן, אני ממש אשמח לתגובות או המלצות מה יכולתי לעשות אחרת , לא חושבת שיכלתי גם לשנות אם הייתי רוצה כי מנטלית לא היה לי כוחות היום כבר אחרי ההצגה, פשוט הותשתי עם הגב והרדיפה אחריו.
💬6 תגובות❤️1 אהבה