אוף בנות חייבת את עצתכן ובבקשה לא לשפוט. אני עייפה כבר ומבולבלת לא יודעת מה לעשות.. מרגישה שאני כבר לא כלכך אוהבת את בעלי, לא נמשכת . היו לנו שנים לא קלות ביחד ועדיין זה בא והולך אבל רוב הזמן לא טוב בלשון המעטה . גם חוויתי ממנו השפלות קללות , היה מעיף דברים . אבל הוא לא בן אדם רע באמת הוא איש עבודה והוא אוהב אותי הרבה ממה שאני אותו . כמעט הגענו לגירושים וכשהתחלנו את התהליך קיבלתי רגליים קרות ממש נכנסתי לדאון וחרדות והתחננתי שלא יעזוב אותי .. לא בגלל שאני אוהבת פשוט אני בן אדם שנקשר ומפחדת לאבד , מפחדת להיות לבד .. בסוף נשארנו ביחד ולעיתים קרובות מדי אני תוהה מה אני עושה איתו. עכשיו בין כל התקופה הזאת בחור קסום ( אחר-כך הבנתי שהוא נשוי) תפס את הלב שלי כל-כך המבטים שלו והחיוך שלו לא יודעת להסביר באמת כמו בסרט כי בחיים לא התלהבתי כל-כך ממישהו שלא יוצא לי מהראש . אנחנו מתראים הרבה כי אנחנו גרים באותו אזור אבל חוץ מבטים ארוכים חיוכים ושלום זה לא הולך לשום מקום כי שנינו נשואים . אני יודעת שאני כן מעניינת אותו אבל לא אעשה שום דבר שאסור . לפעמים יש לי פנטזיות שאולי אני אתגרש ומישהו גם הוא ואולי יום אחד .. לא יודעת מה לעשות בקיצור מבולבלת מכל הכיוונים ( נשואה פלוס ילד)