זה כמו גל. מתחיל כואב קצת, מתחזק מתחזק עד שמגיע לשיא ואז נחלש. כואב בגב או בבטן התחתונה. זה כואב מאוד, אבל לא ברמה של לראות את אלוהים ולחזור (זה היה לי ברגע שהיא יצאה). מצליחים לזהות מתי השיא ומתנחמים בזה שאחריו יש הקלה. בכל ציר אפשר לחשוב ולהגיד שהנה, התינוק מתקרב אלי. כל ציר מסמן עוד התקדמות שזה ממש מרגש. מאוד עוזר לעמוד או לשבת ולהיות בתנועה, בשום אופן לא לשכב על הגב כי זה הכי הכי כואב ככה. ממש לסובב את האגן בזמן ציר, ללכת, לקפוץ על כדור פיזו, לכרוע ומה שהגוף שלך ינחה אותך לעשות. גם מים ממש מקלים. אני העברתי את רוב הלידה האחרונה שלי על כיסא פלסטיק במקלחת עם מים על הגב. לקראת הסוף עברתי לבריכה של החדר לידה הטבעי כשבעלי עם הטוש על הגב שלי.

עזבי אותך תישבי חיובי אני ככ פחדתי מהצירים בסוף באתי עם דימום וישר הביאו לי אפידורל לא הרגשתי כלום