לידה שניה וכל מה שאני חושבת עליו זה איך אני עוזבת את הראשונה בבית לכמה ימים…

אני עוד לא בהריון שני וכבר חוששת מה אני אעשה עם הבת שלי זה מאוד הגיוני לחשוש מיזה

תקשיבו זה לא מה שהיה פעם שנשארים בבית החולים 3 ימים אם זה לידה רגילה נשארים יומיים גג וקיסרי 3 בכל מקרה אם יש לך חמה, חברה טובה שתוכלי להיעזר בה עד שבעלך יחליף זה מעולה .

זה בדיוק מה שאני חושבת מזלי שיש לי אמא ואבא שמוכנים לעשות לי עליה משמרות ומסתדרים איתה

ההיתי חודש מאושפזת, הלב בכה מגעגועים לילד, היו מביאים לי אותו פעם בכמה ימים לבית חולים לשעה והפרידה ההיתה תמיד קשה, ואחרי הלידה כשהוא הגיע הבאתי לו מתנה מהאחות שנולדה כדי ״לרכך את היחסים שלהם מההתחלה״ ,והוא ממש שמח, ואפילו רצה לחזור הביתה לשחק כבר. והינה עברו שבועיים כמעט והכל נשכח, שוב כולם בבית, תזכרי שזה עובר, כמו ששוכחים מהכאב של הלידה גם מהכאב של הפרידה הגוף לומד לשכוח ❤️‍🩹

ואי כמה פחדתי מזה.. במיוחד שהילד היה איתי בבית ולא במסגרת. במזל יצא לי שהגעץי לבדיקה והציעו זירוז אז הוא היה עם אבא שלי ונשאר איתו ועם אמא שלי עד שהשתחררנו מהבית חולים . זה היה יומיים וחצי כולל היום של הבדיקה- וחוץ מהיום של הלידה בבוקא אחריי כבר הגיע אליי לבקר ונשאר חצי יום ויום אחרי כבר השתחררתי בבוקר ובאו לקחת אותי איתו.. אז באמת שזה בקטנה ואומרת את זה אחת שלא משחררת את הילדים שלה לשניה 🫣🫠 שתהיה לידה קלה ❤️

כןן זה קשה ברמות המחשבה הזוו.. באותו בוקר הבנתי את הילד למעון לא הפסקתי לבכותת (היה קיסרי אלקטיבי אז ידעתי מראש) ..

ווואי אחד הדברים הכי קשים כמה בכיתי בחדר לידה המיילדת והמרדים לא הבינו מה קרה לי ..

כל ההריון מזה פחדתי יש לי ילדה בת 4 לא נפרדנו אף פעם אפילו לא ללילה אחד פתאום עכשיו אני שבוע 31 היה לי מקרה חירום רפואי שהוביל ללקחת אותי באמבולנס לבית החולים שם הייתי מאושפזת כמעט שבוע בלי אופציה להביא לי אותה לבית חולים כי השארתי אותה אצל חמתי בעיר אחרת היה לא פשוט אבל זה עודד אותי קצת לגבי הלידה כי עכשיו אני יודעת שהיא תסתדר בלעדיי לא משנה כמה ימים יקח האשפוז (בלידה שלה התאשפזנו שבועיים אז מתכוננת לנורא מכל😅