כןעסת על בעלי ועל כל העולם מאז הלידה.. כל מה שיכל להשתבש השתבש. חלמתי על לידה טבעית כל החיים, על הרגע שמניחים עליי את התינוק ובסוף ילדתי קיסרי חירום הכי טראומטי שיש.. אמא שלו נדחפה לי לחדר לידה כשרציתי רק את אמא שלי, הייתי עם אפידורל וקטטר וברגעים כל כך אינטימיים שאני לא מבינה למה היא הייתה שם? לא הייתי מספיק בפוקוס כדי לתפעל את זה והאמת שציפיתי ממנו. עןד לפני שיצאתי מההתאוששות כבר שלחו תמונות של התינוק בכל קבוצה אפשרית, ממש הרגשתי כאילו הייתי התנור שהכין את התינוק וזהו, אני לא מעניינת.. 12 שעות אחרי הניתוח ההורים שלו התנחלו לי בחדר 6 שעות, לא הפסיקו לבוא לבקר גם בבית בשבוע הראשון, ורק כשהוא ראה אותי קורסת ולא מפסיקה לבכות הוא אמר להם לא לבוא.. ועוד ועוד ועוד.. אני באמת כבר לא יודעת אני ממש חסרת אונים, אני כועסת עליו ומיום ליום שונאת את המשפחה שלו שהיייתי איתם די בסדר לפני.. מרגישה שהלידה הזאת במקום לקרב בינינו רק הרחיקה, אני ממש לא מסוגלת להתנהג כרגיל.. הורמונלית ולא מפסיקה לבכות ולהתאבל גם על חלום הלידה שהתנפץ לי וגם על הזוגיות שלנו שאני מרגישה שנשחקת.. מתנחמת רק בתינוק המושלם שלי.. אבל חוץ ממנו אני ממש שבורה
הריון ולידההריון ולידה
💬20 תגובות❤️1 אהבה👍1 לייקים😢1 עצב

תגובות (20)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי16 באוקטובר 2025 בשעה 15:53
העיקר שילדת ילד בריא ואת בריאה !! זה לא מובן מאליו
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי16 באוקטובר 2025 בשעה 15:57
כל כך מבינה אותך לגבי המשפחה שלו... קרה לי גם... רק עכשיו שהבת שלי בת 3 ויש לי בן בן 4 חודשים הכל התחיל להסתדר... תתארזי בסבלנות.. תכניסי לעצמך רק מחשבות טובות.. תגידי שהכל יהיה בסדר ויהיה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי16 באוקטובר 2025 בשעה 16:03
התקופה שאחרי הלידה היא לא פשוטה, תיתני לעצמך קצת לפרוק אם זה ילד ראשון אז בכלל. את הלידה אנחנו לא יכולות לתכנן ומה שבורא עולם מזמן לך תקבלי באהבה. כל הכנה ללידה מלמדת לא לבוא סגורות בראש מה אנחנו רוצות שיהיה כדי לא להתאכזב. לפעם הבאה שווה להגיד הכי גלוי מבקשת שלא לבוא לחדר לידה רק אחרי. בעלך גם לומד איך להתנהג בתוך המצבים האלו, תנסי להיעזר בו ולא להתנגח איתו. ואם כבר באים לבקר אותך אז שיעזרו ויתנו לך מנוחה שאת כל כך צריכה אני בטוחה. תנסי לישון כמה שיותר זה גם יכול לעזור להרגיע אותך ואת כל המצב. הכל מניסיון ודברים שגם עברו עליי..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי16 באוקטובר 2025 בשעה 16:03
נשמה שלי אני גם הייתי במקום שלך. ילדתי לידה ראשונה בניתוח קיסרי חירום בגלל האטות וכו׳ לידה שניה כל התהליך היה מושלם עד פתיחה 10 שאז התחילו לי כאבים שלא יכלתי עוד והתחננתי לקיסרי ומפה לשם אני בקצביה🤢 אחרי לידה כעסתי על עצמי על ההחלטה. ועל הפיספוס ה״מטופש״ הזה שלא אוכל ללדת רגיל לעולם. אבל הרמתי את עצמי מהר, ותמיד הכנסתי לעצמי לראש שזאת הדרך שאני אמןרה ללדת. ויכול להיות מאוד שאם הלידה הייתה מתפתחת רגיל זה יכל להגמר חלילה באסון. הכל לטובה ,לא סתם קורים דברים. העיקר שהנסיכה שלי בריאה ואני. נכון שרצינו אחרת אבל לא הכל בשליטה שלנו,לכל אחת מסלול מישלה ולא סתם הוא נסלל לה. תודה על הטוב שקיים. תזכרי תמיד שיש כאלה שלא זכו לזה בכלל והיו מתפללות ללדת לא משנה באיזה דרך העיקר לזכות במתנה הזו, תחשבי על נשים שלא עלינו איבדו את התינוק בלידה וכו׳. תנסי תמיד להאחז בטוב. מבינה אותך מאוד אבל זה מה שעזר לי. לגבי המשפחה של בעלך תדברי איתו תסבירי לו מה שאת מרגישה.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך