חייבת עזרה מכן. בעלי במילואים כבר שנה כמעט לא בבית אמור לחזור עוד חודש וקצת בעז״ה ובמהלך המלחמה נולד לנו בן ראשון. בגיל שבעה חודשים הכנסתי אותו לגן ואחרי כמה שבועות של התנהלות מוזרה מצד הגננת שמתי מקליט ובאמת גננת מזניחה בטירוף נותנת לו לבכות מלא זמן ולא מתייחסת ומשאירה לבד, הוצאתי מהגן. עכשיו הוא איתי בבית ואין לי מסגרת עכשיו לשים אותו. אנחנו גרים ביישוב קטן ואין פה הרבה אופציות מה גם שאנחנו רוצים לעבור דירה עוד מעט ככה שאני לא אכניס ואז שוב פעם למקום חדש. כרגע הסיטואציה שבעלי במילואים אני עובדת מהבית דרך המחשב ועם הילד בן שנה. זה סיוט בלשון המעטה. אני אוהבת אותו הכי בעולם וכיף לי איתו בטירוף אבל אני לא מצליחה לשלב את העבודה שלי במחשב לבין לתת לו צומי לחתל להאכיל וכו. נותנת לו הרבה טלוויזיה שאצליח לעבוד בקיצור אני קורסת באמת קורסת בקושי אוכלת ישנה עושה פיפי ברצינות ובעלי.. אדיש ולא מבין את הסיטואציה. שאני אומרת לו כמה זה קשה לי אומר לי אני מבין.. אבל אנחנו צריכים את הכסף הזה כרגע. לא שואל איך מסתדרת פשוט מתנהג באדישות וחוסר אכפתיות ולא ממהר לתת לי פתרונות למצב ולהגיד לי מאמי אני מגיע עוד מעט ואנחנו נמצא דירה ונרשום אותו ישר לגן שכבר ייכנס ותוכלי להמשיך לעבוד. איזה תסכול ואו אני ככ שבורה

בנות שלא עשו בדיקת מי שפיר.. איך העברתן את ההריון בלי פחד/חרדה שיש חס וחלילה תסמונות או מום לעובר.ית? 😢 לא עשיתי מתוך חרדה בגלל הסיכון של הבדיקה ואני לצערי לא שקטה ולא יודעת מה אפשר לעשות חוץ מלהתפלל