אני ככ בלחץ ממחר .. לא יודעתת איך לא ביטלתי עד עכשיו.. אנחנו נוסעים מחר למשפחה קרובה בשדרות לכבוד החג , זה משהו שקבענו כבר בראש השנה ומאז עסקת החטופים אני בפחדים .. אנחנו נוסעים עם הילדים לבקר את כל המשפחה סבתא שלי דודים דודות שלא ראינו קרוב לשנה , ולא ראו את הקטן שלי בן ה10 חודשים מאז שנולד בערך אנחנו גרים במרחק מעל שעתיים נסיעה מהם ועם 2 קטנים הנסיעות קשוחות מאוד ולכן נוסעים פעם או פעמיים בשנה לצערי הרב מאודד סבתא שלי מבוגרת מאוד במצב בריאותי לא הכי טוב ואנחנו מנצלים כל הזדמנות לבקר אותה עם הילדים שתזכה לראות את 2 הנינים היחידים שלה ופתאום מחר החטופים צריכים לחזור ועוד שניה שמחת תורה והכל ביחד עושה לי בלאגןןן מטורף בראש ובגוף אני כולי בפחדים בדאגות במחשבותת שאולי עושים לנו תרגיל ושוב יקרה משהוו חס וחלילה ו232 הארור שאנחנו אמורים לסוע בו ... וצומת אנדרטת חץ שחור שבדרך .. הכל טריגר אחד גדול.. ומצד שני לא נעים לי לבטל להם עם כל ההתרגשות שלהם אחרי שלא ראו אותנו כמעט שנה וההכנות והכל והמחשבות על סבתא שלי שברוך השם שורדת ונלחמת יום יום אבל מי יודע מה העתיד צופן ואני גם לא רוצה לפספס אף הזדמנות שיש לי לראות אותה והיא תראה אותנו ותשמח למרות שהיא כבר לא במיטבה ולא ב100 אחוז מבינה הכל ולא תמיד מזהה.. אני יודעת שאצטער עד יומי האחרון אם אפספס הזדמנות אחרונה אולי לראות אותה כי מי יודע מה יוליד יום .. לא רוצה לתת לפחדים ולחרדות לנהל אותי ומצד שני מרגישה כאילו הכל פשוט גדול עליי מידי .