.

הבת שלי בת שנה ושמונה… לא ממש בטוחה אם אני מוכנה אבל ממש רוצה שתגדל עם אח… בינתיים לא נקלט כבר תקופה

אני פשוט רציתי שיהיה לילד שלי אח/אחות פחות חשבתי על עצמי חחח נכנסתי להריון שני כשהיה בן שנה ו4 בערך וחושבת ששנתיים הפרש זה מושלם

התינוק שלי בן שנה וארבע, אני לא אגיד שזה גיל קל בלשון המעטה, הוא מאוד דעתן ומלא בהפתעות (למרות הקשיים תודה לאל על זה). אבל משהו בי כבר מדגדג לעוד תינוק. אני רוצה שיהיה לו אח או אחות קטנים ואני גם לא רוצה למשוך יותר מדי בין הילדים כי אני לא נהיית צעירה יותר. יש לי עוד כמה חפיסות של גלולות אז אמרתי לבעלי שכשאסיים אותן לא אקנה חדשות ונתחיל לנסות כי מי יודע כמה זמן זה יקח. בראשון לקח יותר משנה... אני חושבת שאת צריכה להרגיש סוג של כמיהה כזאת לתינוק נוסף, ביטחון יחסי שתוכלי להחזיק את עצמך נפשית באתגרים וגם שבעלך יהיה שותף ותרימו אחד את השני בזמנים של קושי. ודעה שלי שאולי חלק לא יסכימו איתה- לוודא שיש יכולת כלכלית או נכונות להצטמצם ועדיין לספק לילדים את מה שהם צריכים. כלומר לא להביא ילד במצב שבקושי יש אוכל ולא בטוח שתוכלו לספק לו טיטולים ומזון, אלא לעשות הכל כדי להתאזן ואז לחשוב על זה. יש שיגידו שכל ילד מביא את הברכה שלו. אני חושבת שחבל מראש להכנס למצב של תינוק רעב לפני שפונים לעזרה ומצליחים להסתדר יותר.