✨ פרסום הנס שלי ✨ אחרי תקופה ארוכה של ניסיונות החלטנו להתחיל טיפולי פוריות, וקבענו תור ל־8.10 להתחיל עם כדורי ביוץ. לפני תחילת הטיפול הרופאה ביקשה שאעשה בדיקה ביתית ליתר ביטחון. ב־6.10, יום שישי, היינו בשדרות אצל ההורים של בעלי. עשיתי את הבדיקה – והיא חיובית! לא האמנתי, הלכנו לקנות עוד אחת… וגם היא חיובית 💕 אבל אז הגיע 7.10. התעוררנו לאזעקות בלתי פוסקות, לירי, לפחד שלא ניתן לתאר. באמצע כל זה התחיל לי דימום… ניסיתי להאמין שאולי זו השתרשות, שאולי הכול יהיה בסדר – אבל לקראת מוצאי שבת הדימום התגבר והלב נשבר. 💔 העיר הייתה נצורה, אמבולנסים לא יכלו לפנות אותי, ולא יכולנו לצאת. נשארתי בבית, מדממת ובוכה, מפוחדת ומתוסכלת מאד. רק בבוקר של 8.10 הצלחנו לצאת לירושלים. בליווי של נשקים של חמי וגיסי בבית החולים בישרו לי שהייתי בתחילת הריון – והוא נפל. 💫 חודש וחצי אחרי 💫 החלטנו לנסות שוב. לפני תחילת הטיפול שלחו אותי לאולטרסאונד, ושם גילו שבייצתי. הרופאה אמרה לחכות שבועיים ולבדוק אם יגיע מחזור. חיכיתי. עשיתי בדיקה. ושוב – חיובי! 🙏 בדיקת הדם הראתה שהבטא גבוהה, ובאולטרסאונד גילו שאני כבר שישה שבועות בהריון. בלי כדורים, בלי טיפולים – נקלטתי מיד אחרי ההפלה. ידענו שקרה לנו נס אמיתי. 💖 אבל הדרך לא הייתה קלה… בשבוע 19 גילו לי שליית פתח – מצב מסוכן שמצריך מנוחה מוחלטת. בשבוע 22 הגיע דימום מסיבי, ואחריו עוד כמה. מהשבוע 26 ועד הלידה הייתי מאושפזת במחלקת הריון בסיכון. ובשבוע 35, בניתוח קיסרי, הגיע לעולם 👶 תינוק מתוק, חזק ובריא! אני מודה ל־ה׳ על כל רגע, על הנס הגדול, על הדרך הקשה שהסתיימה באור ענק של חיים. כל כאב, כל דמעה – הפכו לרגע של אמונה ושל תודה. זה הנס שלי. תודה ל־ה׳. 🙏✨
מדברים על הכלמדברים על הכל
💬7 תגובות❤️9 אהבה👍13 לייקים

תגובות (7)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 באוקטובר 2025 בשעה 16:22
שירן ירדו לי דמעות מעינים ריגשת אותי מאוד
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 באוקטובר 2025 בשעה 16:22
איזה מרגש תודה לאל!!! 🥹
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 באוקטובר 2025 בשעה 16:24
וואו אמאל'ה ריגשת כל כך .. אני מלאת צמרמורות, מאחלת לכם את כל הטוב הרבה בריאות שתגדלו אותו בנחת ובשמחה תמיד ! תודה ששיתפת ♥️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 באוקטובר 2025 בשעה 16:36
איזה מרגש הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו שתראו ממנו נחת

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

הבכורה שלי בת 3.5, הבן שלי בן שבועיים, לפני הכל: תודה אלוקים על ילדים בריאים תודה על בת ובן תודה על בכי של שמחה ודאגה לילדים תודה על הכל הפחד שלי לא לאהוב מספיק את התינוק ולא להתחבר ממליון סיבות התפוגגה ברגע שראיתי אותו והאהבה הזו אשכרה לא צפויה ומטורפת! אבל הלב שלי נשבר כל יום על הבת שלי, שפחדתי להיכנס להריון מלחתחילה בגללה והמחשבות שעברו לי בראש זה איך אפשר לאהוב עוד ילד כשיש לי את האהבה הזו שלה, והינה עכשיו אני מוצאת את עצמי בוכה (הורמונים לא הורמונים) על זה שאני לא מצליחה להיות 100% איתה ואין לי כבר סבלנות ואני רואה שהיא פגועה וקשה לה והשטויות שהיא התחילה לעשות בשביל צומי גומרות אותי וכשאני מסתכלת עליו אני פשוט מהופנטת ונרגעת! זה עושה לי כיווץ בלב, תחושה של תסכול לא קטן גם בתור אחות בכורה בעצמי ואחריי בן הבטחתי שאני לא אתן לה את ההרגשה הזו אבל אם יש משהו שלמדתי זה שהמשפט ״אנשים מתכננים תוכניות ואלוקים צוחק״ נכתב על נשים בהריון (מהרגע שנכנסים להריון עד ללידה ועד לטיפול בבית אחרי…) אז כן זה מתסכל וכן זה כואב לי ואני כן רוצה לשמוע עידוד מאמהות עם נסיון ולהרגיע את המצפון…
אמהותאמהות
💬0 תגובות