***פוסט פריקה **** הריון ראשון שלי אני שבוע 39 לא מפסיקה לבכות לבעלי עליתי…

***פוסט פריקה **** הריון ראשון שלי אני שבוע 39 לא מפסיקה לבכות לבעלי עליתי איזה 22 קילו שזה המון הייתי מקל שקלתי 50 ועליתי משקל וירד לי הביטחון כלום לא עולה עליי כבר לא משנה כמה יגידו לי שאני יפה זו תחושה פנימית כזאת שאת לא מצליחה לקבל את השינוי אני מתה כבר ללדת לא יכולה לחכות פליז שיש עוד בנות במצב שלי
💬15 תגובות❤️1 אהבה👍1 לייקים

תגובות (15)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 באוקטובר 2025 בשעה 08:11
כולן במצב שלך וזה עובר הכל יורד ואז תרצי שוב 🤭 מנסיון
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 באוקטובר 2025 בשעה 08:11
כמוני כמוך! אני שבוע 26 וכבר עליתי 12 קילו התחלתי 55 קילו מתנחמת במחשבה שבלידה הכל יעבור! ושאם הגוף הצליח לייצר פלא שכזה אז עם עבודה קשה גם נצליח להוריד את הכל תאמיני בעצמך!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 באוקטובר 2025 בשעה 08:12
אני שבוע 20 עליתי כבר תשע קילו כשמלא פה רושמות שעלו 2 קילו. זה מבאס ממש אבל זאת תקופה כלכך קטנה מהחיים. זה יעבור נלד, נתחזק, נחזור לספורט ולפעילות גופנית, יהיה טוב. העיקר שילד בריא וחסון זה הכי חשוב♥️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 באוקטובר 2025 בשעה 08:20
אני עליתי בהריון הראשון שלי כמעט 30 והורדתי את זה אחרי 3 חודשים מהלידה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 באוקטובר 2025 בשעה 08:20
גם אני עליתי ככה בהריון הראשון תהיי סלחנית עם עצמך , הכל חוזר לעצמו בסופו של דבר ❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 באוקטובר 2025 בשעה 08:22
עליתי בהריון ראשון 40:קילו
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 באוקטובר 2025 בשעה 08:26
בסוף הכל יורד ❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 באוקטובר 2025 בשעה 08:28
אני מפחדת להישקל רק בטרימסטר הראשון עליתי 5 קילו היום אני שבוע 23 ברוך השם וכשבאתי להישקל גיליתי שנגמר הבטריה במשקל, אני מאמינה שזה סימן שאין צורך לדעת🤣 אנחנו מביאות חיים לעולם. נוריד את הכל בריצות עם הניו בורן בעזרת השם אל תכעסי על עצמך

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

פוסט שיתוף. אז אחרי המון המון התלבטויות , החלטתי בגיל 32 לא לעשות את בדיקת מי השפיר. בהמשך חודש שלם ובשבוע האחרון הרגשתי שהמחשבה סביב זה גורמת לי ללחץ נוראי וחרדה. לא קיבלתי המלצה של רופאים לעשות(כי כשנכנסתי להריון הייתי בת 31)אבל הגיל כבר יותר הלחיץ אותי ולכן שקלתי לעשות. לא פחדתי מהמחט, לא פחדתי מהבדיקה . פחדתי מהסיכון הנדיר שיכול לקרות לי משהו או לעוברית. והכי הרבה פחדתי מהתוצאה, התחילו מחשבות ושאלות קצת יותר עמוקות ומורכבות. מה אעשה עם התוצאה? במידה וחס וחלילה התוצאה לא תקינה, מה אני אחליט לעשות? ואם זאת תוצאה חלקית שמגלים משהו, אבל הוא לא ידוע , אז מה אני ארגיש עם זה ואם זה יגרום ללחץ במשך כל ההריון? חס וחלילה הפלה עקב הבדיקה שיכולה לקרות עד חודש וחצי אחרי הבדיקה, איך ארגיש אם זה יקרה בגללי? או המחשבות שעד שיעברו החודש וחצי האלה.. כן כן גם אני לא ידעתי שזה עד חודש וחצי. העדפתי לחקור וללמוד על הדבר הזה מאשר לגשת לזה בלי להבין. חשבתי קצת גם על הפן הרוחני, מה יקרה אם, אם אני מסוגלת להפיל יצור חיי שיש לו כבר נפש והוא מרגיש.. ואני לא דתייה אני מגיעה מבית חילוני מאוד ומסביבה חילונית שלא מאמינה בשום דבר שאני מרגישה או מאמינה בו. ונכון כל הנושא הזה הוא נושא שנוי במחלוקות, ואני לגמרי מבינה נשים שעושות את בדיקת מי השפיר ואפילו מעריצה אותן שלא נכנסות למחשבות כמוני. והלוואי ולא הייתי נכנסת לעומק הדברים. קמתי בבוקר וביטלתי את הבדיקה לחמישי הקרוב. אז למי שמחפשת תור למי שפיר , אז פינתי באסותא😅 בקיצור תודה רבה למי שקראה עד לפה הרגשתי שאני חייבת לשתף ולקבל קצת תמיכה להחלטה שקיבלתי. הסביבה שלי מאוד תומכת בבדיקת מי שפיר ואני היחידה שהחליטה לא לעשות וזה מאוד מאוד מפחיד אותי אבל אני גם שלמה.
💬13 תגובות👍2 לייקים