כמה זמן לוקח להגיע מהפתיחה הכי קטנה ועד לידה?

היי בנות, שבוע 6-7.. הריון לא תקין אין דופק. אתמול התחילה הפלה טבעית. בסביבות השעה 19 כאבים מאוד חזקים אחרי כשעה התחילו לצאת מן גושי דם עבים. הכאבים פחתו עקב משככי כאבים שלקחתי. במשך משהו כמו שעתיים שלוש יצאו גושי דם עבים לסירוגין( אין לי מושג אם יש לזה שם אחר, בטוח..) . הייתי בטוחה שהכאבים יתחזקו וימשיכו לצאת עוד דברים קשים למראה מה שנקרא, ממה שקראתי שהרבה בנות רשמו. אבל הכול פשוט עצר, לא היה כלום בלילה. בבוקר הדימום כמעט פסק, יש דימום אבל ממש ממש קצת.למישהי קרה?ללכת למיון לבדוק אם הכול יצא? פשוט נורא קשה לי להאמין שזהו, שהכול יצא. ואין עוד כאבים,כלום. יכול להיות שפתאום עוד כמה שעות או מחר מחרתיים יתחילו שוב כאבים וימשיך להתנקות? אשמח לדעה של בנות שעברו הפלה טבעית. תודה לכן.

היי בנות אשמח שלא תשפטו ומי שקשה לה לקרוא את הפוסט שתעבור לפוסט הבא כי קשה לי כרגע עם ביקורת. יש לי בת בבית, בת שנה, עוד מההריון הראשון רציתי וייחלתי לבן. כשגיליתי שזו בת בכיתי יומיים והיה לי קשה. מיותר לציין שהיא החיים שלי ושל בעלי ושאני לא יודעת איך חיינו בלעדיה וכל יום אני מודה לבורא עולם עליה. ברוך השם נכנסתי להריון שני וגיליתי שזו בת, אמנם לקחתי את זה פחות קשה מההריון הראשון, אבל עכשיו אני בוכה ומרגישה מדוכדכת. מצד שני אני מסתכלת על התינוקת שלי וכל כך שמחה בשבילה שתהיה לה אחות, אבל אני כל כך רוצה בן… שאני מרגישה ששוב זה התנפץ לי. מקנאה כל כך במי שיש לה בנים. האחים שלי עדיין לא יודעים ואני כבר לא רוצה לספר להם ולא למשפחה המורחבת, כל החשק ירד לי אני אשמח לעידודים ממי שיש לה בנות צמודות, אם היה לכן גם קשה לגלות שיש עוד בת ואיך עברתן את זה?… תודה לאל מי שקראה עד לכאן ושוב מבקשת לא לשפוט..

מחכה כל כך לשני פסים… הריון ראשון השם נתן לנו מתנה בניסיון הראשון אחרי החתונה תודה לאל לגמרי מוכנים לילד שני, התחלנו לנסות לפני כמה חודשים ללא הצלחה ועכשיו מרגישה שאני עוברת שיעור בסבלנות בלהתחזק באמונה הכל לטובה ויגיע בזמן הנכון שום דבר לא מובן מאליו ❤️ סתם פורקת כי לא תמיד זה נושא שקל לדבר עליו

פליז שאני לא לבד בזה😩😭 שבוע 34+6 העוברית שלי שוקלת 2.900 פליז שיש עוד מישהי כמוני אני רוצה להוציא אותה בשבוע 37 אני לא רוצה לסחוב עוד😫

אני במערכת יחסים אלימה עם בן אדם נרקסיסט (רק בתקופה האחרונה הבנתי את זה) מתעלל בי נפשית וכשהוא עצבני ממש נהפך לשטן ומכאיב לי. כל הזמן רק מקניט אותי מקלל אותי כל יום אני צריכה לשמוע את הקללות שלו. מוריד לי את כל הביטחון מרגישה לא שווה בגללו מעניין אותו רק החברים שלו והיציאות שלו למועדונים והוא גם ככה גבר פלרטטן אז בכלל זה מפריע לי. משנה לשנה המצב רק מחמיר והוא נהייה יותר עצבני. הוא לא מוכן ללכת לטפל בעצמו בעצבים שלו ותמיד אומר לי שהכל בגללי ואני אשמה ואני זאת שלא מקשיבה לו. כשנרגע לפעמים מבקש סליחה ואומר שהוא אוהב אותי אבל תמיד זה חוזר על עצמו הגלגל הזה ואז שוב עצבני שוב תוקפני כלפי מקלל ומשפיל .. נימאס לי כל יום לחיות במתח ולחצים וכל הזמן לספוג את הקללות שלו. אין לי חשק לחיים האלה כבר. בחוץ הוא בן אדם אהוב שאוהב לעזור לאחרים מצחיק חם. ובבית כשהוא איתי הוא נהפך לשטן!!! אף אחד לא יודע את זה זה כאילו שני אנשים שונים!!!!! איתי הוא כל הזמן עצבני מקלל משפיל מכאיב לי מעיף דברים פותח עלי עיניים ממש שטן. כשיש לו מצב רוח הוא טוב אלי ואוהב אבל רוב הפעמים הוא רק עצבני עלי אסור לי להעיר לו על כלום כי אז הוא יוצא עלי והופך את זה עלי שבסוף אני אשמה אני הלא נורמלית והוא בסדר ואז קללות אני צריכה לשמוע. בחודשיים האחרונים זה החמיר והוא קצר על כל דבר שאומרת לו. הוא לא היה ככה כשהכרנו אני לא יודעת מה לעשות לא מצליחה לדבר איתו הוא תמיד עצבני ותמיד חייב לקלל אותי בסוף. הוא כיבה אותי לגמרי. לא מוצאת את האור בקשר הזה אני שבורה מהמצב הזה.