נמאס לי שעושים ממני צחוק. אז אני לא כמו הסבתות שרגילות להאכיל תינוקות באבקת מרק עוף, סוכר, קמח לבן, פתיבר, במבה. אכפת לי מהתזונה של התינוק שלי (גיל שנה). אני מכינה לו שיבולת שועל, פנקייקים בריאים. משתדלת כשהוא בבית להאכיל טוב. ואמא שלי עושה ממני צחוק, שולחן שישי מול כולם משקה אותו ביין תירוש (עזבו זה לא היין, זה העיקרון הפרינציפ לעשות דווקא כשהיא יודעת שזה יפריע לי). היא עשתה את זה מול חמתי וחמי, ונתנה להם לגיטימציה לשים פס אחד גדול עליי. לא רק שהיא נתנה לו לשתות פעם אחת, היא נתנה לו שוב ושוב. ואז חמי אמר ״כן זאתי סופרת לו קלוריות…״. נמאס לי מבורות של אנשים. אנשים פרימיטיביים שחושבים שהם יודעים הכל. איך שהם גידלו זה הכי טוב. פשוט נהרס לי כל הערב לא אכלתי כלום. נמאס לי שמזלזלים לי. כן זה הבן שלי, ואני ורק אני מחליטה מה הוא יאכל!!!!!!!!!!!!!!!!! נמאס ליכבר מהסבים והסבתות האלה באמת