כאבים בהריון בשבוע 38: מה צריכים לדעת?

מזה? הילדה שלי קמה לאוכל והחלפתי לה טיטול וזה נראה כאילו היא התחילה קקי אבל לא באמת עשתה פעם ראשונה נתקלת בזה בת שלושה חודשים

היי חרדת נטישה?? קטנטונת בת 7 חודשים בשבועיים האחרונים מאוד מאוד צמודה אלי , זוחלת אחרי בכל הבית רוצה שארים אותה כל הזמן על הידיים. לא מוכנה לקבל אף אחד חוץ ממני ואבא שלה בקושי. לא רוצה את סבא וסבתא גם ומתחילה לבכות ולצרוח. היא בהסתגלות לתינוקיה ( מקום שאני מכירה ובטוחה בו מאוד) וגם שם אותו הדבר היא רק רוצה להיות על הידיים של הגננת לא מוכנה לשחק אבל ישנה ואוכלת מצוין. יכול להיות שזה קשור להסתגלות והשינוי הקיצוני הזה? אני כבר ממש מתוסכלת ולא יודעת מה לעשות . היא לרגע לא רגוע אם אני לא בסביבה שלה ולא נותנת לעצמה רגע של משחק ורוגע אם אני לא שם… משהי שמכירה ויודעת לייעץ מה לעשות בנושא?

היי אני סובלת כרוני מטחורים ודימומים קשים באסלה ... ואני מפחדת להכנס להריון שלא יחמיר לי.. מישהי שהיתה במצב דומה? אני החודש עושה החזרת עובר

וואי וואי, איך אני עצבנית. המצב הכלכלי שלי ושל בעלי מאוד קשה. אני ובעלי בשתי חשבונות נפרדים לי יש מלא הלוואות ולו גם. הוא הגיע למצב שאין לו איך להחזיר אותם, אז הוא רוצה לקחת הלוואה אחת גדולה ולכסות את הכול. בשביל ההלוואה הזאת, הוא צריך ערב אימא שלו לא עובדת, היא לא יכולה להיות ערבה, אני לא עובדת, אני לא יכולה להיות . אבא שלו, ערב שלו כבר בהלוואה, למרות שיכול להיות שוב, הוא לא רוצה להטריח אותו. אז הצעתי לו שאחותו תחתום ערבות עכשיו היא עובדת וגרה לבד ומכניסה משכורת סבבה והוא ישר התעצבן, מה פתאום? למה שאני אכניס אותה לבלאגן הזה? המצב הכספי שלה לא טוב, בשביל הרבע אחוז שהיא תסתבך אין מצב ואז מה הוא אומר לי ? אולי אבא שלך יהיה ערב שלי. עכשיו, הוא לא מתבייש????. המצב של ההורים שלי, המצב הכספי שלהם נוראי. חוזר להם מלא התחייבות, אין להם שקל. את אחותך, אתה רוצה לשמור עליה, לא לערב אותה, אבל את אבא שלי מותר לערב? וואי, זה כל כך, אבל כל כך מעצבן אותי. חוץ מזה אבא שלי כבר ערב בהלוואה שלי. אז הוא אומר, לא נורא, אולי כן מותר. אבל פתאום זה בסדר לערב את אבא שלי, שהוא כבר ערב שלי. ואבא שלו, שהוא ערב שלו, הוא לא מוכן לערב שוב. יואוווו זה מרתיח אותיייייי אז אמרתי לו על אחותך אתה רוצה לשמור ועל אבא שלי מה ? ואז שתק ואמר טוב בסדר. עכשיו אני לא רגועה מרתיח אותי שתמיד המשפחה שלי הוא משתמש בה לפתרון בעיות ועל שלו הוא שומר. זה קורה בעוד מלא סיטואציות לא מוכנה להחליק את זה מרגישה צורך להעיר לו על זה שוב איך לדבר איתו בלי שזה יגיע לפיצוצים כמו תמיד שמדובר על משפחות

כלכך מבולבלת ולא יודעת מה לעשות. עשיתי הכל בשביל ההנקה הזאת מהרגע שילדתי לידה די טראומטית ובכל זאת אימנתי שאיבה כל 3 שעות ובסוף הגעתי למצב שאני מייצרת חלב ומצליחה לחבר את התינוקת(שגם זה לקח דיי הרבה זמן כי בנתיים נפצעתי ודיממתי מהפטמות) היום התינוקת בת חודש וחצי והסרט הוא כזה - אני כן מצליחה להניק אותה בסופו של דבר אבל לא נראה שהיא כלכך רוצה כבר. כל הנקה מתחילה בבכי ואז יניקה כי רעבה ואז תסכול תוך כדי כי הפיטמה שלי שקועה והיא במלחמות לנסות לתפוס אותה. ניסיתי פטמת סיליקון וגם איתה היא מתוסכלת. בסוף אני מביאה בקבוק שאוב כי מרגישה שלא הספיק לה ושכל ההנקה הייתה מלחמות..ועכשיו אני בתסביכים כי אני שואלת את עצמי אם את כל ההנקה הזאת אני עושה בשבילה בשביל לתת לה את הכי טוב שאפשר ונראה שהיא לא מרוצה אז מה אני עושה? אולי עדיף לוותר על המלחמות המתישות האלו ולתת בקבוק מלכתחילה? כואב לי על זה שכל ההנקה הזו זה חיבור מיוחד שלי ושלה ואני ממש הייתי רוצה את זה אבל אני רואה שהילדה ״סובלת״ נלחמת לתפוס את הפיטמה אין לה סבלנות ונגיד בערב זה מסע של בכי וצרחות ובכלל לא מצליחה לחבר אותה בערב עד שבסוף אני נשברת ונותנת בקבוק.. בקיצור אני ממש מתוסכלת וגם בכללי מתוסכלת על הגוף שלי ומתחילה לחשוב לתת מטרנה אבל מצד שני הרגשות אשם הורג אותי על זה שיש לי חלב וכביכול אני יכולה לתת לה חלב אם שאוב ואחליט לתת מטרנה… אבל אני מרגישה שאני כבר מאבדת את זה…