סורוקה זה בית חולים הכי מגעיל מבחינת שירות נקיון והכל ! שעות מחכים עד שהרופא יבוא לבדוק אותך במיון ! אומרים לי אין מקום בחדרי הכל מפוצץ ומשחררים מי שלא דחוף ! מחלקות נשים די מגעילות וישנות ואסור שהבעל יהיה איתך בחדר ובלילה גם !! והאחיות מדברות בצורה גרועה כאילו שעושות לנו טובה וממלא בהריון שבועות אחרונים צריכים גם עידוד ותמיכה נפשית !! קיצור עדיף ללכת לאסותא אשדוד או אשקלון וללדת בנוח ובכיף .
💬5 תגובות

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 בספטמבר 2025 בשעה 18:35
קפלן מושלם מנסיון של 4 לידות
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 בספטמבר 2025 בשעה 18:58
אין הרבה בתי חולים שמאפשרים לבעל להישאר בלילה. ממש אין קשר לסורוקה. ילדתי בסורוקה פעמיים, ומעולם לא נתקלתי ביחס כמו שאת מתארת. אבל כן, אם את באה בגישה כזו, כנראה שגם להן לא תהיה אלייך סבלנות. אם תדברי אליהן בצורה מכבדת ולא תדרשי כאילו את היחידה בכל היקום, הן ידברו אלייך בצורה מכבדת. יחס גורר יחס. המתנה לרופא במיון נשים יכולה לקחת זמן, בהחלט כן. וברור שזה תלוי מקרה. אם מקרה דחוף הרופא יבוא מהר יותר. מה את חושבת שהם משחקים משחקים? הם עובדים, בודקים עוד עשרות נשים חוץ ממך. בסורוקה מקבלים מעל 17 אלף לידות בשנה. הכי הרבה לידות מכל בית חולים אחר. וזה לא רק בסורוקה, מקרים דחופים עוקפים את כל שאר המקרים. גם אם את מחכה בתור הרבה זמן. לא רק במיון יולדות. זה נוהל ידוע. ואם המקרה לא נחשב לדחוף, אז כן משחררים. לא הבנתי מה הבעיה כאן.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 בספטמבר 2025 בשעה 19:40
מציעה לך על מענה ישועה.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי12 באוקטובר 2025 בשעה 04:55
ילדתי בדיוק לפני שבוע ולא רוצה חס וחלילה לזלזל בחוויה שלך … אבל איזה מוזר היה לי חוויה משולמת!!! דאגו לי מהטוב עד הרע צוות נדירררר!!! רופאים נדירים הכל היה מושלםםם!!! אפילו החדר שקיבלתי היה ממש נוח ומהמם . ולגבי מלווה אז אמא שלי או אחים שלי נשארו חופשי וישנו איתי ואפילו דאגו להם לאוכל… אבל שוב כל אחת והחוויה שלה 🤍

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אני בלחץ שיא יש לי ילד בן שנה וחצי, אחרי הלידה שלו הייתי כל הזמן לבד איתו לא הייתי יוצאת מהבית הרבה בכלל בהתחלה גם בעלי לא היה נוכח ועוזר בגלל העבודה וכשכן היה בבית היה בשלו ולא היה עוזר. חמותי אני בכלל לא אדבר לא ציפיתי ממנה גם לכלום בחיים לא עזרה איתו בשום דבר אמא שלי עזרה לי רק קצת כספית, גם על זה תודה. אבל היא לא שומרת לי עליו אולי בכל השנה וחצי האלה שמרה לי עליו 4 פעמים וזה היה כשהוא היה בן חודשיים בקיצור באמת לא קיבלתי עזרה לא מהמשפחה לא מהבעל הייתי כל הזמן לבד ונכנסתי לדיכאון אחרי לידה ממש קשה שבהמשך שלו הביא אותי למצב של התקפי חרדה קשים ואגרופוביה(פחד מלהיות במקום שלא יוכלו לעזור במידה ויהיה לי התקף חרדה) בהתקפי חרדה אני ממש לא מצליחה לחשוב בהגיון מרגישה שפשוט אני שניה מלהתעלף. לכן היום קשה לי להיות בבית לבד כשאני יודעת שאף אחד לא נמצא בבית של ההורים וכולם בעבודה, לא יוצאת לבד מהבית, במיוחד לא עם הילד. בקיצור מצב ממש ממש על הפנים ואני לא רואה שזה ניהיה טוב יותר. הציעו לי כדורים אבל לא לקחתי אני נורא מפחדת מכדורים והתופעות לוואי שהם יכולים לעשות חלילה. בקיצור לפני שבוע גיליתי שאני בהריון. ממש בהתחלה. אני והבעל לא במצב הכי ואו מבחינת הזוגיות שלנו, הוא כן רצה אח/אחות לילד שלנו אבל אני לא יודעת עד כמה זה הזמן המתאים. אני מאוד רציתי הריון, מאוד רוצה בת.. ובעזרת ה’ שיהיה לי הריון קליל ולידה קלה בידיים מלאות אמן, אבל המח פשוט כל הזמן במחשבות על זה שאני לא יוצאת עם ילד אחד, אז שניים? איך אני אסתדר עכשיו במצב שלי? בעלי כן התחיל טיפה לקבל שכל וקצת לעזור אבל עדיין לעבור מ1 ל2 אני לא יודעת מה יהיה והפחד מהלא נודע ממש משפיע עלי.. גם בגלל ההתקפי חרדה שיש לי השליש הראשון של ההריון נורא קשה לי מרגישה סחרחורות כל היום ולא מבינה אם זה מההריון או מההתקפי חרדה אני באמת מרגישה חסרת אונים ולא יודעת מה לעשות. תודה כל מי שקראה עד פה/:
💬12 תגובות