אני אחרי 11 ימים לידה שנייה. עדיין מחלימה. יש ילד בן 2.5 בבית שגם מאוד מקשה על השגרה כי גם עליו עוברים הרבה שינויים. אני מניקה וזה גוזל ממני הרבה כוחות נפשיים ופיזיים, בעיקר מגביל. גם מרחיק אותי מהילד הגדול יותר. אני לא ישנה בלילות כמעט, גם אם כן רק בישיבה ואז יש לי כאבי גב. בקושי אוכלת, או חוטפת משהו קטן או שאמא שלי דואגת לי לאוכל. אבל בעיקר קשה לי שחוץ מאמא שלי, אף אחד ובעיקר בעלי לא רואה אותי. אני בוכה בלילות ובוכה מהקשיים, ולא איכפת לו. לא מציע לי כלום לאכול, לא כתף תומכת או מילים מעודדות. אני מרגישה שרק אמא שלי רואה אותי ואני לא יכולה ליפול עליה כל הזמן. קשה לי אני מדברת עם בעלי אבל הוא לא מכיל. הוא גם לא יודע לטפל בילדים כמוני וכשאני מעירה הוא מתעצבן שאני ביקורתית. אבל זה הכל ביחד!!! מרגישה שקופה. אני יודעת שיש השתוללות הורמונים אבל לא מצליחה לשלוט. 😢