אוף מה עושים שלא טוב. לא טוב לי בכלל . לא יודעת כבר מה לעשות . אני חושבת מחשבות אובדניות שדיי נמאס לי . אני אמא ל7 ילדים טובים בסך הכל ב"ה . זה לא קשור לזה זה תמיד היה שם אבל זה כל פעם מתפרץ ומתפרץ ומתפרץ ואוףףף אני כל יום מוצאת את עצמי בוכה את החיים שלי.אני משתפת את בעלי אבל אין לו את הכלים לעזור לי. אני פעם לפני המלחמה הייתי הולכת לפסיכיאטר וכיום כבר לא. כי כבר לא מאמינה שמשהו יכול לעזור לי כלום ואף אחד גם לא בעלי. בא לי להעלם מהעולם מרגישה שהעולם הזה שקר אחד גדול.ואני בחורה דתיה שזה בא נטו מחוסר אמונה אבל זה גדול ממני מאוד.... אל תשפטו אותי בבקשה . אני כבר מתכננת תכנונים אולי איך לשים לזה סוף וזהו.

לבעלי יצא 3 טיפות דם בשתן מישהי מכירה את התופעה ויכולה לשפוך אור? ניסיתי לקרוא בגוגל אבל הכל נורא מלחיץ שם והאם זה יכול להשפיע עליי באיזה משהו מדבק בקיום יחסים אני שבוע 38

בנות, נרות אסטרוגן עושים כאבים כאלה ? נתנו לי ומאתמול יש לי מעט כאבים.. אני לוקחת אוטרוגסטן

היי מי שילדה בבילינסון ויש לה עוד ילדים. מה עשיתם מבחינת שעות ביקור? חיכיתם עד לשעות ביקור בשביל שהילדים יבואו לראות אתכן ואת התינוק? יש לי ילד בן 6 והשעות ביקור הן בין 18:00-20:00

איך אפשר לחיות עם גבר שההורים שלו מתנהגים אליי לא יפה גם לידו וגם לא לידו והוא פשוט מאשים אותי כל פעם שאני מספרת לו את הדברים האלה , אני משתדלת לא לספר אבל שזה מקרה למקרים קיצוניים אז זה כבר בלי שליטה יוצא ממני , צריכה ללכת לטבול וממש לא באלי אני סובלת את זה כבר תקופה ארוכה בקושי אוכלת בקושי שותה הרזיתי מלא

היריון ראשון שבוע 39 והראש עדיין מאוד גבוה יש סיכוי שעוד ירד? מה עשיתן כדי להתקדם?