איך משלימים עם זה שאני שמנה ? חחח אני לא מזהה את עצמי במראה. אני לא מצליחה לעכל…

איך משלימים עם זה שאני שמנה ? חחח אני לא מזהה את עצמי במראה. אני לא מצליחה לעכל את המיימדים שלי ולא מתלבשת בהתאם .. 3 חודישם אחרי לידה
💬10 תגובות👍1 לייקים

תגובות (10)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 בספטמבר 2025 בשעה 16:17
אני בדיוק ככה מסתכלת על תמונות שלי מלפני ההריונות ורואה בן אדם אחר לחלוטין וזה ממש מבאס וזה לא שאני שמנה רק מצאה (קצת הרבה לטעמי) ולא מצליחה לרדת בכלל
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 בספטמבר 2025 בשעה 16:17
השאלה אם את אוהבת את זה או לא אם סבבה לך אז מה הבעיה להשלים עם זה אם לא סבבה לך אל תשלימי את יכולה לשנות 🙃
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 בספטמבר 2025 בשעה 16:33
כמוני כמוך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 בספטמבר 2025 בשעה 17:09
כנל הזמנתי לאחרונה בגדים והתבאסתי ממש כי הכל היה נראה ענקי!!! מדדתי והכל היה קטןןןן !!!!¡ לא נסגר עלייייי הבגדים הענקיים האלהה כמעט בכיתי לא מזהה את הגוף שלי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 בספטמבר 2025 בשעה 18:15
למה צריך להשלים עם זה....תעבדי על עצמך. תאכלי הכי טוב שאת יכולה תזוזי כמה שיותר, 10 אלף צעדים....כמו שהמשקל עלה ככה הוא ירד. פשוט תני לזה את הזמן...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 בספטמבר 2025 בשעה 06:28
צריך להשלים עם המידות החדשות, להתלבש יפה וזה כבר משפר את ההרגשה מקסימום אחכ קונים בגדים אחרים אם יורדים, אני גם בהתחלה לבשתי רק שחור וסתם כדי להתלבש וזה עוד יותר מבאס

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

משתפת שממש קשה לי 😔 אני שבוע 39 ולקחתי כבר מעכשיו חופש כי העבודה שלי יחסית פיזית . נשארתי משבת אצל אמא שלי כי העדפתי מלהיות לבד בבית ,ובעלי הולך לעבודה. בכללי כל פעם שאנחנו מגיעים אנחנו עושים את כל הקניות פה חלב , ביצים, גבינה צהובה, ארוחות ערב.. והפעם אמרתי דיי כמה אפשר, אנחנו ממש מארחים את עצמינו אתמול הכנו כולם טוסטים כולל אח שלי ואחותי ואמא שלי התעצבנה שנגמר הרסק עגבניות והגבינה צבפהובה דיי נמאס לי מהתחושה הזאת שכאילו אנחנו גומרים לה תאוכל ולא כייף שאנחנו פה באמת כל פעם אנחנו עושים הכל, מנקים מסדרים מכינים אוכל, מה מפריע לך. אבל שתקתי . אחותי אמרה לאמא שלי שצריך לעשות קניה כי הכל נגמר וא היא אמרה מה לא צריך וזה.. ואז שאמא שלי הלכה אמרתי לאחותי שזה לא תקין שהתחושה היא כאילו אנחנו איזה אגואיסטים שכל פעם שאנחנו מכינים אוכל סיירסליייי. ואז דיברתי גם על התחושת צמצום שהיא נותנת.. מסתבר שהיא שמעה את הקטע על הצמצום .. אז יצאה להליכה והתקשרה אלי לשאול לגבי מחר היא רוצה לדעת כמה דגים להוציא.. ואם אנחנו נשאר לעוד יום חוץ ממחר. עכשיו את האמת אני בעצמי לא יודעת מה אני יעשה אבל דיי הייתי בהלם מהשאלה כאילו מה ואז אמרתי לה שכרגע במקום להיות לבד בבית עד שבעלי מגיע אני מעדיפה להיות פה אם זה בסדר . זה לא שאני עם ילדים או משהו .. ושאלתי אותה למה יש עם זה בעיה , אז היא אמרה שאני לא אבנה על זה שאני אלד עוד שבוע וזה יכול להיות גם עוד שלושה שבועות אז אמרתי לה ' את בעצם אומרת לי ללכת ?' אז היא אומרת לי שכרגע אין מה וזה אני פשוט בהלם מהתחושה בואי אני לא מבקשת שתכיני לי אוכל ולא כלום אני פה רק כדי לא להיות לבד במקום לומר לי בטח תרגישי בנח תהיי פה כייף שאת פה זאת התחושה שאת נותנת? אני בהלם וקשה לי בטירוף בכללי אני יודעת שגם אחרי הלידה היא לוקחת את זה כעול וזה קשה אני כאילו בת ראשונה שיולדת לידה רא’וזה קצת יותר רגישות ואמפתיות באמתתת דייי כולם בכיתי מקודםם מחר בבוקר אני אסע לבית אבל באמת איך אני יכולה בכלל להרגיש בנח לבוא אליה אחרי הלידה עם כאלה תחושותתת
💬12 תגובות❤️1 אהבה