נכון תמיד לפני לידה ראשונה ( אולי גם בשאר ההריונות) יש התרגשות כזאת שהגבר…

חחחחח אצלי זה נכון כי אתם עוד רווקים גם שיש תינוק בבטן זה ממש שונה! אבל שמגיע התינוק לפעמים יש קשיים חוסר שינה עצבים הבדלי חינוך שלפעמים שרבים הרבה בזמן קצר כבר מותשים אחד מהשני אבל אני חושבת שאם יש בסיס טוב לאהבה ותקשורת אז הכל בסדר אני אוהבת את בעלי אבל גם נכנסה פה אהבה חדשה לשנינו אז כן זה שונה יש ריבים אבל אנחנו משלממים ואני לא רואה מצב חס וחלילה להתגרש אבל כן זה קשוח והקשר קצת משתנה אני יכולה להגיד שהייתי פען שרופה על בעלי אבל היום אני אוהבת אותו מאוד ושרופה על הבן שלי אין את הפרפרים של פעם אבל יש אהבה בקיצור יש שינוי כן

תקשיבי זה כמו כל דבר חדש שמלהבים ממנו כמו התאהבות של תחילת זוגיות כזו.. אבל עדיין מתרגשים. מכל התפתחות שלו. מזה שיש לנו אשכרה יחד משותף יש התרגשות ..

כי העייפות שוברת אותך לאט לאט אין אותך ואת על אוטומט אם זה ילד ראשון שלך אז הכי קרוב שהיה לך לעייפות הזאת זה המלחמה עם איראן וגם זה רק מתקרב לזה כי זה היה כולה שבועיים - להתעורר כמה פעמים בלילה כמה לילות ברצף לחצי שעה לפחות עייפות מצטברת מטורפת זה סיוט את עדיין מתלהבת מכל בגד חדש מכל דבר חדש שהילד עושה ובכללי מכל חיוך אבל את עיייפפפפהההההההה! כמובן שזה עובר ואז זה המקום של הזוג לטפל בעצמם ככה היה אצלנו לא יודעת מה אצל אחרים

אבל אחרי ילדים זה חיים אחרים נכון ? כאילו גם זוגיות מושלמת לא נשארת בדיוק מושלמת?

אני יכולה לשתף אותך שעכשיו אני חודשיים אחרי לידה שנייה ואני זוכרת איך היינו באורות אחרי הלידה הראשונה למשך תקופה ארוכה, נהננו מכל שניה עם הבת שלנו, אני הייתי איתה בבית עד גיל שנה וחצי, וכל הזמן הזה כשבעלי היה בבית היינו יוצאים יחד והיינו מכורים לזה! אני אישית מרגישה שההתלהבות לא נגמרה אחרי הלידה אלא כל פעם כשהיא התפחתה עוד קצת ועשתה פתאום איזה משהו חדש היינו מתלהבים

הכל אחרת לגמרי... שיש ילדים הזוגיות כבר לא אותו הדבר יש המון עניינים ודברים לסוג לטפל בהם ולדאוג להם, הקשיים היומימיםם האחריות על הילדים היא עליהם וזה לא פשוט אצלי ואצל בעלי הכל מאוד השתנה מאוד הילדים אתן לך דוגמא שהיינו נשואים יכלנו לאכול כלום ממש איזה משהו בקטנה ועכשיו עם ילדים צריך לדאוג לאכול מזין ובריא עבורם