אמת, אין חוק ורגולציה בתחום הזה בארץ לצערי וברמת העיקרון כל אחד יכול לפתוח קליניקה ולהגיד שעוסק בפסיכותרפיה. אז ממש חשוב לוודא שהולכים לאדם שיודע מה הוא עשה

ההבדל העיקרי בין *פסיכולוג* ל־*פסיכותרפיסט* הוא בהכשרה, ברישוי ובתחומי ההתמקצעות: פסיכולוג: - בעל *תואר שני לפחות בפסיכולוגיה* (ולעיתים גם דוקטורט). - חייב להיות *רשום בפנקס הפסיכולוגים* של משרד הבריאות. - עובר *התמחות ממושכת* (4 שנים). - יכול לאבחן בעיות נפשיות, לערוך אבחונים פסיכודיאגנוסטיים, ולהעניק טיפול נפשי. - יש סוגים שונים: קליני, חינוכי, שיקומי, ארגוני ועוד. פסיכותרפיסט: - לא מקצוע רשמי מוגדר בחוק (בישראל), אלא *הכשרה בטיפול נפשי*. - יכול להיות פסיכולוג, עובד סוציאלי, פסיכיאטר או אפילו בעל רקע אחר עם הכשרה מתאימה. - עובר קורס/תכנית הכשרה של 3–4 שנים בפסיכותרפיה. - *לא בהכרח מוסמך לאבחון קליני*, אבל כן יכול לתת טיפול רגשי/נפשי. לסיכום: - *כל פסיכולוג קליני הוא גם פסיכותרפיסט*, אבל *לא כל פסיכותרפיסט הוא פסיכולוג*. - כשמחפשים טיפול רגשי — חשוב לבדוק את ההכשרה, הניסיון, והרישוי של המטפל.

זה מהגיפיטי. כתבתי תגובה אך היא מדוייקת אז מחקתי. יש גם מטפלים רגשיים שהם מטפלים בכל מני שיטות כמו nlp, המסע, שלושת המימדים, המסע וכו…

בגדול פסיכולוג זה תואר ותואר שני פסיכותרפיסט יכול להגיע ממקצועות הטיפול כמו עו״ס, טיפול באמונות וכו׳ ולהתמחות בגישת טיפול ספציפית (למשל cbt). חשוב לוודא שהמטפל מוכר בארגון מוכר למטפלים בארץ ולהבין את הרקע והנסיון כמובן יש את שאר גישות הnlp למיניהם שהם לבדם לא מוכרים רשמית בארגון בארץ ובגדול אישית פחות הייתי ממליצה. דגש חשוב שבטיפול הדבר הכי חשוב הוא הקשר והכימיה שיש, כשיש את זה ואת הסטינג הטיפולי הנכון כל אדם יכול ומסוגל לעבור תהליך להתפתחותו האישית.