שבוע 11 ולא מפסיקה לבכות!!!!!!!! כל כך מפחדת!!! חשבתי לעשות הפסקת הריון, אני…

אמרו לי שיש לי שחלה פולציסטית עשיתי היום בדיקת דם ראשונה אחרי סיום המחזור מה זה אומר?

היי לכן רוצה לשתף אותכן במשהו אני שבוע 36+3 היה לי הריון קל תודה להשם כל ההריון הייתי שמחה ומאושרת אבל אני כבר כמה ימים אחרי שנכנסתי לחודש תשיעי אני יותר רגישה ועצובה מכל מילה שאומרים לי וההרמונים משתוללים ואל תבינו אותי לא נכון לא בגלל שאני לקראת לידה להפך אני ממש מצפה ללדת ולפגוש את התינוקת שליי אבל פתאום אני יכולה לבכות מכל דבר ולא באלי להעביר תחודש האחרון להריוני בעצב האם מישהי חוותה משהו כזה ??

אחרי לידה 3 וחצי חודשים. נהנית מהקטנציק אבל כל הזמן מרגישה שקשה לי. בעלי עוזר המון חמתי גרה בצפון לא מגיעה כשאנחנו מגיעים אליהם אחת ל3/4 שבועות היא קונה דברים מפנקת את הקטן ושומרת בלילה וזה עוזר המון. ולא לא נגיע יותר מפעם בחודש כי זה קשוח ממש. מהצד של אמא שלי זה להגיע במהלך השבוע לשעה בדיוק עד פעמיים בשבוע לא יותר. לאחרונה משאירים בלילה של שישי אצלה והיא שומרת על הקטן. מרגישה שכל הסביבה שלי מקבלת הרבה יותר עזרה מאוד קשה לי

היי לכולן אני שבוע 4 +6 מישהי בבקשה יכולה להסביר לי אם ומה אסור לי לאכול? 🙏🏻🙏🏻🙏🏻

סיפור הלידה המטורף שלייי ! ארוך אבל שווה הכל וכמובן את פרסום הנס…. זה התחיל בשבת של 13/12 הגעתי למיון יולדות עקב קשיי נשימה והקאות.. בדיקות שגרתיות: מוניטור - תקין עם פעילות רחמית בדיקת פתיחה (2.70) צוואר הרחם - סגור וארוך 27 ס״מ… בדיקת שתן - מעט דם, מעט חלבון… ואז בדיקת דם שחוזרת עם תפקודי כבד במדד 144 כשהנורמה בין 10-35 .. הוחלט לאשפז אותי להמשך מעקב… ובירורים נוספים ואני מקבלת מנה ראשונה של הזריקה להבשלת ריאות… ראשון בבוקר שוב בדיקות דם…מגיעות תשובות ותפקודי הכבד מכפילים את עצמם…ומגיעים ל284… ומדד נוסף ל312 … ממשיכים בבדיקות נוספות כדי להבין מה קורה ומבקשים ממנו לחזור על הבדיקה בערב שוב…. התשובות מגיעות ומדדי הכבד מגיעים ל405… כבר לא צחוק… משהו קורה בגוף ואף אחד לא מבין מה… אני כמובן מקבלת את המנה השניה של הזריקה להבשלת ריאות… יום שני… בדיקות הדם חוזרת עם תפקודי כבד של 526 …. ולא מצליחים להבין ממה זה הגיע… כמובן שבמהלך ה3 ימים האלה בודקים כל דבר אפשרי שיכול להיות קשור לכבד עם קשר להריון או בלעדיו הכל נשלל כולל רעלת הריון… מנהלת המחלקה נכנסת אליי ביום שני בערב מודאגת מההכפלות בזמן כלכך קצר ומבקשת ממני להיכנס לצום , מעדכנת שאם בבוקר הבדיקות ימשיכו במגמת עלייה כזאת לא תהיה ברירה אלא להיכנס לניתוח קיסרי על מנת לא לסכן אותי … אין לחץ כזה (אני באותו היום שבוע 32+6) שלישי בבוקר כבר ב5 בבוקר על הרגליים מחכה שיקחו ממני דם ולחוצה ברמות…תפקודי הכבד נמדדו 539… רגיעה קטנה… מבחינת הרופאים המגמת עליה שהכפילה את עצמה מתמתנת…. אומרים לי שאפשר למשוך ומעכשיו בכל ערב אני בצום עד שמגיעות תשובות בבוקר … רביעי תפקודי הכבד עולים ל566 שוב עליה קטנה ותפילות לא לעבור את ה600… זה הרף שהציבו לי… שאר הבדיקות ממשיכות להגיע במקביל ואין התאמה לשום דבר … (הרופאים משערים שהגוף נלחם עדיין בשפעת שהייתה לי שבוע לפני האשפוז..) סופש הגיע… תכף סוגרים שבוע באשפוז… מדדים של חמישי בבוקר חוזרים על 540 ירידה קטנה אבל מרגיעה … פעם ראשונה שאין עליה!!! שישי בבוקר המדדים על 536 … עוד ירידה קטנה … שבת בבוקר התוצאות כבר על 418 … עדיין מדדים גבוהים אבל ירידה מעודדת ומרגיעה… רואה את הדרך הביתה… ראשון בבוקר כבר בעננים אחרי שבוע שלם באשפוז שבמהלכו עברתי מיליון בדיקות מכל הסוגים תפקודי הכבד יורדים ל376 … ביקור רופאים…. כולם מרוצים ממגמת הירידה שהולכת ומשתפרת מנהלת המחלקה שואלת אם ארצה להשתחרר ואני כמובן שכן אומרת לי ״מחר ניתן לך חופש מכל הבדיקות… שלישי נעשה בדיקה אחרונה במידה ומגמת הירידה תמשיך אשחרר אותך״ (בתקווה שנגיע לסביבות ה100) יום ראשון בערב נר 8 של חנוכה יושבת במחלקה מול הנרות ומעכלת את השבוע שעבר עליי ואת זה שלא זכיתי להדליק חנוכייה השנה בבית… חוזרת לחדר … האחות מבקשת לחבר אותי לבדיקת מוניטור שגרתית של הערב…. תוך 10 דק היא חוזרת לחדר מראה לי את הגרף ושואלת מה קורה איתי כי במוניטור מופיעים צירים סדירים… אני טוענת שלא מרגישה צירים.. היו 2/3 התקשויות של הבטן אבל לא משהו חריג מבחינתי… מעלים רופאה שבודקת לי פתיחה ואורך צוואר… פתיחה כמו ביום הראשון שהגעתי לאשפוז 2.70 … צוואר עדיין סגור 12 בלילה מעירה אותי האחות… ״אפשר לחבר אותך שוב למוניטור- הרופאה לא רגועה״ שוב מוניטור ואני חצי ישנה … שוב חוזרת לחדר וטוענת שהצירים ממש סדירים בגרף אני אומרת לה שאני מרגישה מעט לחץ בגב התחתון … בינתיים מחליטה להיכנס להתקלח מעל שעה וחצי במקלחת עם מים חמים סופרת צירים ומתזמנת … מרגישה אותם מתגברים וסדירים …. יוצאת מהמקלחת ומעדכנת את האחות היא קוראת לרופאה… בדיקה נוספת פתיחה טיפה מתקדמת 3 וקצת… צוואר מחוק 80% … מחליטה ב2:20 להתקשר להעיר את בעלי שיגיע… 10 דקות הוא כבר אצלי רואה אותי כאובה וצירים מתגברים…. שואל אם אני מוכנה כי הרופאה בדרך אליי להוריד אותי לחדר לידה … רופאה מגיעה , פתיחה 3.5 צוואר מחוק מלא…. מהר אולטרסאונד מוביל בתנוחת עכוז יורדים לחדר לידה ומבקשים מהם להכין את החדר ניתוח… 3:04 מחייגת לאמא ומעדכנת אותה שמורידים אותי לחדר לידה מבקשת ממנה לטוס כי אני מרגישה שעוד שניה אני יולדת , היא טוענת שלא … גם ככה המוביל בעכוז … חדר לידה אני עולה למיטה וצורחת שעוד שניה הילד יוצא, בשניה שהטוסיק שלי מונח על המיטה ירדו המים בטירוף ותוך כדי אני מרגישה זוג רגליים ממש יוצאות לי מלמטה 8-9 בנות סביבי במבט הכי מלחיץ שאפשר לדמיין רואים על הפרצוף שלהם שהם בשוק מהאירוע ואני צורחת להם שהוא יוצא ושאני לא מאמינה לא הספקתי לקבל אפידורל מתחננת שיצילו לי את הילד בכל זאת לידת עכוז. אני מקפלת את הרגליים לכיוון והבטן ו2/3 לחיצות והילד בחוץ בחסדי השם והשגחה פרטית צמודה… הצוות פשוט תפעל את האירוע בצורה שלא ניתן לתאר !!! אשכרה לידת עכוז בשניה וחצי!!!! בעלי חותך את חבל הטבור ואחרי כמה שניות שומעת בכי מתוק… 3:24 שעת הלידה של הראשון… המשך בתגובה הראשונה