מדוע לא מצליחים להרות בפעם השנייה?

בנותתת כמה ילדים אתן רוצות???

אני מרגישה שאני ובעלי התרחקנו מאז שילדתי היינו כל הזמן מתחבקים ומתנשקים ישנים מחובקים. מאז שילדתי כמובן שהוא עוזר לי המון אבל אני רב הזמן מותשת והוא חוזר מאוחר הפעוט רק בן שבועיים, אתמול בעלי חזר מאוחר ופשוט יצאתי עליו ובכיתי אמרתי לו שאנחנו מתרחקים והוא אמר לי שהוא יודע ומרגיש אני אוהבת אותו באמת ואני מפחדת שנאבד את זה לגמרי. אנחנו לא מקיימים יחסים כי עדיין שורף לי וכמובן בגלל הדימום. ניסנו למצוא פתרון אבל זה כלכך קשה עם תינוק חדש בבית השעות השתנו… בעלי מגיע ישר רץ לילד ולי נותן נשיקה קטנה וזהו אני יודעת שהוא אוהב אותי הוא בחור טוב ונאמן פשוט התרחקנו ואני לא מפסיקה לבכות בגלל זה אני לא רוצה לאבד אותו בבקשה תתנו לי עצות איך עוברים את השלב הזה? - לא ציינתי שאין לי עזרה מהמשפחה בכלל אמא שלי לא מעניין אותה היא גרה רחוק וחמותי הייתה פה כמה פעמים קילחה אותו וזהו ואגיד את האמת אני והיא לא בהכי טוב. מה עושים 🥺 הלב שלי מרוסק

אני בהריון לקראת סוף חודש 8 וחייבת עצה.. נגיד והייתן מגלות משהו שהוא קו אדום מבחינתכן מול הבעל ולמרות זאת הוא עשה את זה והסתיר ממכן ואתן תפסתן אותו.. הייתן פותחות באותו הרגע או מתבשלות עם זה כמה ימים ואז מחליטות אם לפתוח או לא? ממש מאוכזבת מהעובדת שיצאתי סתומה כשהוא שיקר לי ויצאתי פתי מאמין 😒😒😒😒 מה הייתן עושות?

היי בנות פריקה כי אין לי איפה אני אם חד הורית צעירה עם תינוק בן חצי שנה והכל מתפקשש לי כלום לא מסתדר אנחנו גרים בבית עם המשפחה הגרעינית שלי חשבתי שהכל ילך לי טוב שאני באמת אצליח אבל נקלעתי לחוב בבנק אני לא סוגרת את החודש אז גם דירה שכורה משלנו לא באופק בכלל מרגישה חסרת אחריות ושאיכזבתי את עצמי ואת הילד שלי איבדתי את כל החברות שלי אני פשוט מרגישה בודדה זה רק אני והוא כל היום סגורים בבית לא עושים כלום הוא המתנה שלי אני אוהבת אותו ובחיים לא מתחרטת שהבאתי אותו אבל קשה לי ככ להתמודד עם הכל לבד בגיל כזה נכון זה חוסר אחריות מצידי להתלונן אחרי שאני החלטתי להביא אותו אבל אני מרגישה מפורקת זה לא היה אמור להיות ככה איבדתי את עצמי פשוט