יש לי תינוק בן כמה חודשים וכל הזמן אומרים לי עליו שהוא כהה ואומרים את זה כדבר רע ואני לא יודעת איך לענות על זה הגדול שלי מאוד בהיר ואנחנו זוג מעורב (מזרחי ואשכנזיה) אז זה די נורמלי שכל ילד יצא שונה קצת והתינוק שלי יפה ברמות באמת וואו ילד מהמם אבל כל רגע במקום להגיד שהוא יפה אומרים שהוא כהה מה אתן עונות על זה??? מילא עכשיו אבל שיגדל ויבין? זה משגע אותי
הריון ולידההריון ולידה
💬11 תגובות

תגובות (11)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 בספטמבר 2025 בשעה 17:04
מה אכפת לך? תיתעלמי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 בספטמבר 2025 בשעה 17:06
אמאלה סליחה על הביטוי שיקפצו לך. איפה זה נוגע בך? אז הוא כהה בעור נו ו?… גם אני מרוקאית עם בעל אשכנזי בהיר ובטוח יצאו לנו ילדים שונים הכל טוב. לא כל האצבעות שוות.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 בספטמבר 2025 בשעה 17:08
יאוו תתעלמי אנשים תמיד יהיה להם מה לומר אז לקח את הצד המזרחי. יאוו תהנינושיהיה בריא תלמדי להתעלם ולא להיעלב
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 בספטמבר 2025 בשעה 17:13
אני ובעלי שנינו מזרחים ובהתחלה בחודשים הראשונים שהתינוק נולד המשפחה שלו בעיקר כל הזמן הייתה מתעסקת בזה. (אני בצבע מוקה ובעלי בהיר יותר). היו אומרים איזה יופי שהוא בהיר, נראה איך יהיה בהמשך... כאילו ברמיזה שאם יהיה כהה יותר אז באסה. לרוב התעלמתי כי אמרו את זה כזה באוויר ולא ישירות אליי. פעם אחת אמרתי לא אכפת לי אם יהיה לבן כמו סיד או שחור כמו פחם הילד שלי הוא הכי יפה בכל צבע שהוא יהיה. והם הרגישו קצת לא נעים והתגוננו כזה.. לא יצא לי לשמוע אותם מדברים על זה יותר, לפחות לא בפניי.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

תודה לכל מי שקוראת עברתי המון בחיים, הרבה בעיקר בתחום הפוריות. אישה צעירה שמבשרים לה בגיל 20 שלא תוכל להיכנס להריון באופן טבעי אם בכלל.. שנכנסה להריון כנגד כל הסיכויים ובחודש שמיני בישרו לה שהילד שלה חולה בתסמונת נדירה והחיים שלו יהיו גדושים בסבל ומדפיסים לה המלצה לוועדה להמלצת הריון, שעברה טלאות כדי לאושש את האבחנה הזאת ובדקה התשעים גילתה שזאת הייתה טעות מרה וכמעט הפילה ילד בריא לגמרי. שנכנסה שוב ושוב להריון ונפל לה, והבינה שהגזרה של קשיי פוריות אולי נכונה ואז שוב כנגד כל הסיכויים נכנסה להריון; פגיעה עצבית באגן בגלל סימפיזיוליזיס חמור , צליעה וקביים להליכה.. מצב כלכלי שמתדרדר והזנחה ממושכת שלי לעצמי ומלחמה בלתי פוסקת על הבית, על החיים על המשפחה. ולפעמים למרות שהצרות והפרופורציות דורשות את זה, כי מי אני עם כל הניסים האלה שאתלונן עכשיו על שטויות? אבל רבאק ככה בא לי, אולי זה משקף את מה שאני חווה בפנים עמוק ומדחיקה ודוחפת יותר עמוק,אבל זה גם מה שאני מרגישה כלפי עצמי מבחוץ, מבחורה צעירה מלאה בחיים ברגע אחד הפכתי להיות נכה שאין לדעת אם היא נכה זמנית או נצחית, שמתביישת להודות גם בפני עצמה שללבוש מכנסיים הופך להיות משימה כמעט בלתי אפשרית ולהיות האמא שייחלתי להיות ? שכבר לא יכולה כלכלית להשקיע בחיצוניות שלה וסופגת מבטים אין סופיים לבטן-ולקביים-ולבטן-ולקביים אם פעם הסתובבתי ברחוב והרגשתי יפה ואהבתי את מה שרואים מבחוץ אז הנה הכל נלקח ממני בין רגע. והמצב הנפשי יורד עוד קצת אבל אני מחזיקה חזק חזק שאף אחד לא ישמע שאף אחד לא ידע, שאני מעיזה בכלל להתלונן. אז רגע אחד אני פה כדי להגיד גם לעצמי וגם לכן לכולכן, אנחנו מייצרות את הניסים שלנו- לא פחות!! ושום דבר פה לא מובן מאליו. אבל! מותר לפעמים להתלונן, על הסימני מתיחה הגוף שהשתנה , החיים שהשתנו על דברים קטנים קטנים , שקנית בורקס ובקושי היה בו גבינה, שבא לך שקשוקה עם חלמון נע. מותר לנו לא לחשוב פרופורציונלי , ורגע ליפול ורגע לקום.
הריון ולידההריון ולידה
💬16 תגובות❤️13 אהבה👍19 לייקים😢1 עצב