שבוע 37+3 הערכת משקל של העובר - 3.800 הרופא ממש בלחץ ושלח אותי להעמסת סוכר 100…

מקבלים בבית חולים ערכות לידה?

אני ואישתו של גיסי ממש חברות טובות. בשנה האחרונה הם בטיפולי פוריות ועכשיו עברו ל ivf. היא מקבלת הרבה הורמונים והיא מאוד מאוד מרוחקת ממני. פעם אחת לפני כל הריחוק הזה ישבתי איתה לשיחה סתם ככה והיא פתחה בפניי וסיפרה לי שזה קשה לה מה שהיא עברה ועוברת והתחילה לבכות והייתי שם בשבילה ממש.. אמרתי לה שהכל יהיה בסדר שלא תפסיק להאמין וזה יגיע הכי מדויק שיש ושהיא כל הזמן בתפילות שלי. אני מתפללת עליה בכל הזדמנות. מאז שזה קרה היא התרחקה ממני ממש. אני מבינה שלעבור דבר כזה זה לא פשוט אבל הרגשתי שהיא מרוחקת, הם באים לחמותי בשבתות וחגים והיא מסתגרת בחדר, בקושי מדברת, ניסיתי כמה פעמים להתעניין לשאול אותה איך היא ומה קורה וקיבלתי תשובות יבשות. עם חמותי היא ממש מדברת יושבת צוחקת איתה.. ואני מרגישה לבד. כי הן לא משתפות אותי בשיחה. עכשיו הכל טוב היא לא חייבת לשתף אותי כן? אבל פוגע בי ממש שהיא התרחקה ככה אני מנסה לדבר איתה ומקבלת בלוקים ממנה אני בהריון עכשיו וסיפרתי לה בחודש רביעי יחד עם כולם והיא שמחה בשבילי אבל ראיתי שקשה לה (זה לא הריון ראשון שלי ובטוח שזה גרם לה לתחושות שטבעי להרגיש במצבה) ואני מרגישה ממנה שהיא לא מסוגלת להיות לידי. היא לא יושבת לידי כמו פעם, לא מדברת איתי כמו פעם. אנחנו מזמינים אותם כמו תמיד אלינו הביתה לאכול משהו והם התחילו לסרב כשפעם זה היה קבוע אחת לשבועיים היינו יושבים ואוכלים בכיף שלנו. וסתם זה ממש פוגע שאת מנסה לעשות משהו טוב, להיות שם בשביל ופשוט יוצא לך ההפך. בעלה (גיסי) כמה פעמים דיבר איתי לפני ארוחות וערבי חג ואמר לי שהיא ממש הורמונלית ומרגישה לבד כי הם היחידים ללא ילדים ושאנסה לא לדבר איתה על ההריון שלי ובכללי לדבר איתה שלא תרגיש לבד. ואני ניסיתי והיא לא נתנה הזדמנות. מאוד מרוחקת. ואני כמובן שלא אפנה אליה בכוח. מכבדת אותה מאוד ואכפת לי ממנה מאוד. סתם משתפת זה ממש כואב לי בתור מישהי שהייתה יוצאת איתה וקרובה אליה. מבאס.