1. לנסות להניק בלי להתייאש, יש תינוקות שישר קולטים את העניין ויש כאלו שיקח להם קצת יותר זמן, אם מתעקשים (בגבול ההיגיון) זה יצליח. 2. הנקה בהתחלה יכולה לכאוב, הפטמה היא רקמה רכה ועדינה ולאט לאט האיזור מתרגל למגע והתהליך יהפוך לקל יותר, בלי כאבים / אי נוחות. 3. אם את מתכננת הנקה בלעדית (ז״א בלי בקבוקים אלא אכילה ישירות מהציצי) - ממליצה לשלב בין לבין גם שאיבות ולתת בקבוק כדי שבהמשך במידת הצורך תוכלי להיעדר בזמן האכלה ולדעת שהגור/ה יוכל/תוכל לאכול גם כשאת לא בסביבה. לא יועצת הנקה, אמא לבן שנה וקצת שמדברת מניסיון… לגבי יועצות הנקה - יש מיליון ולכל אחת הסגנון שלה… עד שתמצאי מישהי שתתאים לך הילד כבר יסיים לינוק חחחח

לרוב הנקה בילד ראשון מאוד מאתגרת. עשיתי קורס הכנה להנקה דרך מכבי. ואז לקחתי מפגש אחד על אחד עם היועצת הנקה (שהיא גם אחות ליווי הריון) נתנה לי הרבה כלים בתיאוריה, אבל התינוקת לא התחברה כמו שצריך. בנוסף אחרי הלידה הלכתי גם למעגלי נשים עם יועצת הנקה שנתנה ים טיפים להנקה ושאיבה ומעבר למוצקים. (התחלתי ללכת לשם רק אחרי שכבר התחלתי להניק באופן מלא, ורק אז גיליתי על המעגלי נשים האלו) הזמנתי מישהי לבית(אחרי זה התברר שהיא מדריכת הנקה ולא יועצת הנקה) והיא כמעט גרמה לי לוותר על הנקה. למזלי לא וויתרתי והלכתי ליועצת הנקה שעשתה את ההדרכה דרך מכבי, והיא הצליחה לחבר לי את הילדה כמו קסם. במשך חודש וחצי 95% מהזמן הייתי רק שואבת. ואז עברנו להנקה מלאה. אם זה חשוב לך תלחמי. אם זה קשה לך וזה מכניס אותך לדאון ואין תמיכה מהבעל, אז במצב כזה הייתי מוותרת. למזלי בעלי הכי תמל ועודד והרים לי.