אני על סף קריסה טוטאלית, מפחדת שלא אצליח להיות אמא ל-2. אני בשבוע 33, ובמצב רוח מאוד מאוד ירוד. מחופשת פסח הבן שלי בן ה-4 לא חזר לשגרה- או שביתות, או מחלות אני במקביל מנסה להשתלט על כל העבודה כי אני עובדת במשרה מלאה. אין לי כמעט עזרה, רחוקה מאוד מההורים שלי (הם גם עדיין אנשים שעובדים) וחמי וחמותי אמנם בפנסיה אבל הם אנשים עסוקים ולא תמיד יכולים לעזור משמע הכל אני, אני, אני. אני עייפה ומתוסכלת ומפחדת שלא אצליח למצוא רגע קטן לעצמי. איך עושים את זה?! איך?