בנות לגבי צום כיפור- אני שבועיים אחרי קיסרי ומניקה, קצת אנמית. מפחדת לצום אבל…

קודם כל הבריאות שלך מעל הכל. גם לא ניראלי הגיוני לצום כשאת מניקה. חייבת נוזלים ותזונה. דבר שני, את אחרי קיסרי, גם ככה הגוף בטראומה, לא רואה שום סיבה להכניס אותו לעוד שוק.

אם את שואלת מהפן ההלכתי זה רק רב יכול לענות לך על זה

ובהנקה אפשר לצום וזה לא אמור להשפיע מיום אחד של חוסר תזונה ושתייה כמובן אם את מתגברת את הגוף שלך כמו שצריך בד"כ שלושה ימים לפני

מבחינה הלכתית אישה שלא עברו 30 יום מאז הלידה אסור לה לצום

לא מדויק מבחינה הלכתית לאחר שבוע מהלידה אישה נחשבת כאדם רגיל וצריכה לצום. כמובן שכל מקרה לגופו ורצוי להתייעץ עם רופא ירא שמיים. ממליצה מאוד על מכון פועה(תעשי גוגל). הם רופאים ורבני שמתמחים בפוריות וכו…

במיוחד אם את אנמית את נחשבת בסכנת חיים ולכן רבנים לדעתי ימליצו לך או לא לצום או לצום חלקית .. אבל בכל מקרה לא להתפרע אלא לאכול לפי הצורך כי בסוף זה צום שהוא דאורייתא

*הלכות יום כיפור לנשים* /הרב טל מרום כידוע יום הכיפורים הוא יום צום מדאורייתא, החמור ביותר מבין כל הצומות ואיסור אכילה ושתיה בו כרוך בכרת. נחלק את הפסיקה למספר מצבים נפוצים: *יולדת -* 1. *בתוך* 72 שעות מרגע הלידה - ברור שאין חיוב לצום. אוכלת ושותה כרגיל 2. *לאחר* 72 שעות עד שבוע לאחר הלידה - אם אומרת שצריכה לאכול, מאכילים אותה. ואם אינה צריכה - צמה כרגיל. 3. לאחר שבוע ימים מהלידה - נחשבת כאדם רגיל וצמה כרגיל. *מניקה -* להתכונן לצום כראוי בימים שלפני - לאכול ולשתות היטב. להתחיל את הצום וגם בצום עצמו - להיות במקום ממוזג, לנוח, לוותר על התפילות (ובמידת הצורך אם הבעל צריך לעזור, יוותר על התפילות - חלקן או כולן - כדי להישאר לעזור לאשתו) במידה ורואה שיש חולשה משמעותית שלא עוברת, מעבר לצום רגיל (סחרחורת שלא חולפת גם אחרי מנוחה, חשש לעילפון או בחילות והקאות שלא מפסיקות) אפשר לשתות לשיעורין. *הסבר על שיעורין בהמשך הדברים* מי שיכולה להניק לסירוגין או לשלב מזון נוסף לתינוק (חלב שאוב או מוצקים) - כמובן שהדבר עדיף. במידה ויש התמעטות בחלב והתינוק לא רגוע - לשתות לשיעורין. מי שיודעת על עצמה מצומות קודמים שיש פגיעה לאחר הצום בכמות החלב באופן משמעותי ובלתי הפיך עד כדי הפסקת החלב לגמרי - לשתות לשיעורין. *מעוברת -* הדברים אמורים בהריון תקין ורגיל, במידה ויש חוות דעת של רופא לגבי הצום, יש להיוועץ ברב. מעוברות חייבות בצום ולכן עליהן להתכונן היטב לפני הצום (לאכול ולשתות היטב) לנוח במהלך הצום, במקום ממוזג, לוותר על התפילות (להיעזר בבעל במידה ויש צורך). להתחיל את הצום ובמידה ויש בחילות, הקאות משמעותיות ו/או מתפתחים צירים (אפילו קטנים) יכולה לשתות לשיעורין. מעוברת בחודשי הריון מתקדמים שלא מרגישה תנועות עובר תנסה לשכב על הצד במשך 10-15 דקות ואם לא מרגישה תנועות יכולה לשתות שתיה מתוקה פחות מכשיעור בכדי להרגיש את תנועות העובר. אדם קרוב אצל עצמו, לב יודע מרת נפשו וברגע שאישה מרגישה שהמצב מתדרדר ואי אפשר להחזירו לאחור - לא להחמיר ולשתות לשיעורין מיד.

*אכילה לשיעורים* – *ברוב המקרים ניתן להסתפק בשתייה מזינה לשיעורים, ואין צורך באכילה. במקרים כאלו האכילה אסורה מכיון אשכילה ושתייה הם שני איסורים נפרדים ביום כיפור*, וגם כשהותר אחד מהם, לא הותר השני. אם הרופא אומר שלא מספיק רק לשתות, ויש צורך גם באכילה, והרב פסק כך למעשה – יש למדוד ולהכין קודם הצום מאכלים בכמות של פחות מכשיעור. השיעור של אכילה ביום כיפור נקרא 'ככותבת הגסה', ובניגוד לשיעור של שתייה, הוא שיעור קבוע שאינו תלוי באדם עצמו. באופן מעשי, שיעור זה הוא מעט פחות מ-30 סמ"ק (הכוונה שניתן להכניס את המאכל לתוך קופסה בנפח כזה), ואם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדילו למעט פחות מ-33 סמ"ק. אם גם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך. מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה. *אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*. *הפרדת מיטות ומגע -* יום כיפור אסור בתשמיש מיטה. בליל כיפור צריך להפריד מטות ולנהוג כדין הרחקות של נידה, לגבי הרחקות ביום, יש מקום להקל במגע שאינו של חיבה ובהושטה מיד ליד. *נטילת גלולות ביום כיפור -* אם אפשר ליטול את הגלולה לפני ואחרי הצום - עדיף. במידה ואין אפשרות - ליטול אותה בלי מים ומי שלא יכולה - ליטול עם שתיה מאוד מרה (2 שקיות תה קמומיל במים ולהשרות עד שהמים יספגו היטב) ופחות מכשיעור. אין צורך לברך לפני או אחרי. חולה שאוכל או שותה ביום כיפור - אין צורך לעשות קידוש. *איך מחשבים שיעורין?* ממלאים לפני הצום את כל חלל הפה במים (שתי לחיים מלאות). פולטים את המים לכוס, מחלקים את הכמות לשתי כוסות (חצי-חצי). חצי מהכמות היא מלוא לוגמיו אותה אסור לשתות ביום כיפור ולכן אישה שותה *פחות* מחצי הכמות. כדאי לסמן על הכוס את קו גובה המים והכוס הזו תלווה אותה במהלך הצום. בין שתיה לשתיה הפרש של 9 דקות. בשעת הצורך אפשר לרדת מ9 ל-7 ול-5 ואפילו ל2 דקות. עדיף לשתות מיץ ענבים כי יש בו סוכרים שיכולים לחזק את הגוף ולתת אנרגיה הרבה יותר משתיית מים. דוגמאות נוספות למשקאות מזינים: מיצי פירות טבעיים, יוגורט נוזלי, מרק מזין נוזלי, שהוכן לפני הצום. כל שתיה כזו היא היתר בפני עצמו כך שאם האישה התאוששה, מפסיקה לשתות לשיעורין ובמידת הצורך - תחזור שוב לשתות לשיעורין. להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך. מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה. *אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*. *טבילה ביום כיפור -* המקוואות סגורים בליל כיפור מכיוון שתשמיש המיטה נאסר. מי שצריכה לטבול בליל כיפור דוחה את הטבילה למוצאי הצום. את רוב ההכנות אפשר לעשות לפני כניסת הצום בערב יוהכ"פ ובסיום הצום לחפוף, לרחוץ את הגוף היטב, לנקות את הפה ובין השיניים ולעיין שאין חציצות. *הפרדת מיטות ומגע -* יום כיפור אסור בתשמיש מיטה. בליל כיפור צריך להפריד מטות ולנהוג כדין הרחקות של נידה, לגבי הרחקות ביום, יש מקום להקל במגע שאינו של חיבה ובהושטה מיד ליד. *נטילת גלולות ביום כיפור -* אם אפשר ליטול את הגלולה לפני ואחרי הצום - עדיף. במידה ואין אפשרות - ליטול אותה בלי מים ומי שלא יכולה - ליטול עם שתיה מאוד מרה (2 שקיות תה קמומיל במים ולהשרות עד שהמים יספגו היטב) ופחות מכשיעור.