בנות אני צריכה את התמיכה שלכן וסליחה אם חפרתי אני עוברת תקופה לא פשוטה הנקתי את הבת שלי חודשיים ואני אמא בפעם הראשונה וכלכך נהניתי מהחיבור הזה ושאני מאכילה אותה מהגוף שלי ונותנת לה משהו טוב ואז היא חלתה ואושפזה 17 ימים שהגבילו את כמות האוכל שלב והייתי חייבת לשאוב ולתת לה בקבוקים ולא לאכול ישירות מהשד עקב זה היא התרגלה לבקבוקים ולא רצתה לינוק אז המשכתי עם השאיבות חודש אבל אני כבר מותשת מרוסקת זה שואב ממני את כל הכוחות צריך לשאוב כל שלוש שעות וזה לופ שחוזר על עצמו בשלוש השעות האלו אני מאכילה מחליפה מרדימה ומשחקת איתה ושואבת ויש לציין שיש לי עזרה גדולה מבעלי הוא יותר בסדר ונקיון כי אחרי האישפוז היא יותר רוצה תידיים שלי ויוצא שאני כל היום לא נחה אין עשר דק לעצמי אפילו ועכשיו הדילמה אם לתת לה תמל או לשלב ולתת לעצמי קצת מנוחה כי אני עייפה ומאודדד אבל מצד שלי זה מרגיש לי קצת אנוכי הרי להיות הורה זה לא קל וצריך לעמוד בזה והחלב שלי זה מתנה אלוהים אליה ולא רוצה למנוע אותה מזה אוףףף אני לא יודעת מה לעשות אני כבר מותשת נפשית