היייי, הריון ראשון, מתרגשת! מתי סיפרתן לחברים על ההריון?
💬6 תגובות❤️1 אהבה

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 בספטמבר 2025 בשעה 20:23
אחרי 3 חודשים ואחרי השקיפות עורפית
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 בספטמבר 2025 בשעה 04:59
התחלתי לספר לחברים הקרובים אחרי הסקירה הראשונה (שבוע 15)
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 בספטמבר 2025 בשעה 06:46
אני שבוע 14 ועוד לא סיפרתי לחברים רק למשפחה ולשתי חברות מאוד טובות שלי לשאר אני מחכה לסקירה המוקדמת אבל תכלס תעשי מה שאת מרגישה לנכון אם באלך חברה קרובה, שאת רואה אותה מלא, שתדע על זה כדי לשתף ולהתרגש איתה זה בסדר גמור לספר בסוף אני מתה לצאת מהארון כבר ושכולם ידעו 😅
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 בספטמבר 2025 בשעה 06:57
התחלתי לספר בעבודה ולקרובים בשבוע 15, אחרי הסקירה המוקדמת

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אין לי עם מי לדבר על זה ואני חייבת לפרוק, אני אשמח לשמוע את דעתכן. יש לי חברה ממש טובה שאנחנו חברות מאד מאד קרובות כבר בערך 6 שנים, היא בין הראשונים שסיפרתי לה כשהייתי בהריון, עוד לפני שאני אחיות שלי, היא נורא התרגשה וכל ההריון רק דיברה על כמה שהיא מתרגשת ומחכה שאני כבר אלד ואיך שהיא תבוא לבקר אותי אחרי הלידה וממש הייתה חלק ושותפה. בפועל? כשילדתי היא לא באה לבקר אותי בבית חולים, הבלגתי על זה כי ילדתי בחמישי בלילה והשתחררתי בראשון והיא שומרת שבת, מפה לשם הגיע הברית והיא שולחת לי הודעה שהיא לא תצליח להגיע שהיא עברה אירוע שגרם לה לטריגרים (היא מאובחנת עם פוסטראומה מורכבת) לא פירטה יותר מידי ואמרה שהיא אוהבת אותי ועוד תפצה אותי על זה… לא הגבתי על ההודעה הייתי פגועה ממנה. וזהו, הבחורה נעלמה. לא שלחה הודעות, לא התעניינה בשלומי, לא באה לבקר, אפילו כשהעלתי דברים לאינסטגרם היא ראתה ולא הגיבה ואפילו לייק לא עשתה. אחרי איזה שלושה שבועות כתבתי לה שאני פגועה ממנה מאד, התגובה שלה הייתה ״מתי אפשר להתקשר?״ לא רציתי לדבר איתה בטלפון, ולא עניתי, ושוב, אפס תקשורת מצידה. אחרי עוד איזה שבועיים כתבתי לה שאני מקווה שהיא בסדר כי מוזר לי איך שהיא מתנהגת וזה מדאיג אותי כי רק משהו באמת גרוע יכול לגרום לה להתנהג ככה, ואז היא אמרה לי שבגלל מה שהיא עברה (ושוב לא פירטה מה) היא נכנסה לתוך עצמה והיא יודעת שהיא התנהגה לא בסדר והיא ממש מתנצלת וכו וכו, אמרתי לה שאני מקווה שהיא לא לבד ושהיא נעזרת במישהו, ואמרה לי שכן שהבן זוג שלה עוזר לה ושהיא תתחיל ללכת לטיפול. וזהו, לא הגבתי לה עוד, עדיין הייתי פגועה. מאז עבר עוד איזה חודש, והיא לא יצרה קשר, בכלל, ואני אוכלת את עצמי מבפנים, עם כל הכבוד למה שהיא עוברת, גם אני נמצאת בתקופה הכי קשה שלי בחיים, להיות אחרי לידה זה תקופה כל כך רגישה, והכי ציפיתי ממנה להיות שם בשבילי, אם לא לבקר אז לפחות להתעניין בשלומי! וזה לא קרה אפילו פעם אחת!!! לפני שבוע בערך הורדתי לה עוקב ממני באינסטגרם, חירפן אותי לראות כל פעם שהיא צופה לי בסטורי (ואני מעלה הרבה) והיא לא מגיבה כלום ולא מדברת. אז אמרתי שלא תראה וזהו, היא לא יוצרת קשר שלא תראה גם מה קורה איתי. וזה פשוט לא יוצא לי מהראש, אני כל הזמן מחכה לאיזשהו תקשורת מצידה, וזה לא מגיע. לדעתכן אני מגזימה עם התחושות שלי? ושאני צריכה להיות שם בשבילה במה שהיא עוברת? או שמוצדק שאני מצפה ממנה גם לשים את עצמה בצד ולהתעניין בשלומי? מה הייתן עושות במקומי? שולחות לה שוב הודעה? שוב היינו חברות מאד מאד קרובות ואני אוהבת אותה והיא חשובה לי, אבל אני גם מרגישה כבר מושפלת להתחנן ליחס ממנה. אני לא יודעת מה לעשות אני מתוסכלת מזה.
💬75 תגובות