איך להתמודד עם רגשות קשים בהריון?

אני רגע רוצה לשתף משהו. שבוע 37 אני ובעלי היינו בחופש היום ביחד. ולקראת ערב ישבנו במרפסת והוא בחופש מחר ושאל אם אני בחופש מחר, אמרתי לו שלא. אז הוא אמר מעולה אני גם צריך קצת חופש ומרחב. אז אמרתי לו מה באמת אתה צריך חופש ומרחב ממני. אז הוא אמר כן…. אני גם צריך חופש מעצמי ואז אני הולך לישון כשבא לי חופש מעצמי… וממש ממש נפגעתי (!!!!) אני בוכה ופגועה. עכשיו… חשוב לי לציין שאני מבינה אותו. גם אני צריכה חופש ומרחב וספייס לפעמים ממנו. יחד עם זאת לקחתי את זה ממש קשה. של אני פגועה מתכנסת עם עצמי ובוכה. ולא כייף לי להיות בסיטואציה הזו. ואז פתאום עולות מחשבות וחששות מה יהיה עם ילד 1? האם נצטרך מרחב אחד מן השני? מה יהיה? בנוסף אציין שבעלי לא כלכך מביע רגש, לא כלכך מחבק באופן יזום (שם הוא נכה) אבל מצד שני בשיח הוא מאוד רגיש ומאוד מבין אותי ומאוד מחזק אותי. אציין שמבחינת אינטימיות לא בא לי בכלל סקס. פעם אחרונה הייתה לפני שלושה שבועות לדעתי…. והוא די משחרר… לא מציק לי עם זה. סתם מעניין אותי בעיקר מה אתם חושבות על הצורך שלו במרחב

בנותתת למישהי יצא בשקיפות בשבוע 12 פלוס 4-5 כזה בת ואז נאמר לה שיש לה בן בסקירה??????