צום בהריון: מה עושים בזמן בחילות והקאות?

מחר צריכה לעבור גרידה בעזרת השם שבוע 9 בלי דופק.. איך מתגברים על הפחד מפני ההרדמה וכל התהליך ?

זה בסדר לא להיות בסדר. אני אמא ל2 גוזלים מתוקים ויפים ששינו לי את כל משמעות החיים מבחינתי. עברתי 2 הריונות בשנתיים של נישואים. עשיתי 2 ניתוחים קיסריים. תודה לה' גיליתי את החרדה שלי כמה שנים קודם לכן והיום זה פוגש אותי במקרים ובזמנים מסוימים. המלחמה , החוסר וודאות , היציאה מהבית (לא היינו בבית כל המלחמה ) אני כרגע בחופשת לידה אז גם למצוא את עצמי זה עוד חלק שאני צריכה לעבור . להכניס את התינוק שלי למסגרת. בקיצור לא חסר שינויים ודברים שגורמים לסטרס. ולפעמים אני שוכחת שזה ממש בסדר גם לא להיות בסדר - זה לא עושה אותי אמא פחות טובה , אמא שפחות מעניקה , אישה פחות טובה לבעלי . ממש לא ובדיוק להפך זה עושה אותי יותר אנושית - החרדה, הסטרס , התפקוד היומיומי הגבוה הופכים אותי לגרסה הכי טובה של עצמי. אני לא ישקר , יש לי רגעים ובמיוחד שאני בחרדה אני לא סומכת על עצמי ולא באמת מאמינה שאני יעבור את זה , שיש לי את הכוח להתמודד, אין לי את הכוח לומר לעצמי מילים טובות . בא לי רק להישען על מישהו ולא להתמודד ולחכות שזה יחלוף מעצמו . וזה בסדר גם להישען אבל הדרך הכי טובה בעיניי כמובן זה להבין בעיקר שזה בסדר גם לא להיות בסדר . וזה דבר שמאוד קשה לעשות. כי מי לא רוצה להיות בשליטה טוטלית על החיים שלו ? משהו בכתיבה מרפא אותי , להודות בקושי שלי בעיקר מול עצמי כן ? זה גורם לי להגיע לתובנות יותר טובות בחיים מאשר סתם להשתיק את הפחד . כי אם הפחד הגיע יש סיבה , הוא בא להגן עליי ולא לשתק אותי . זאת הפרשנות שלי שמשנה את הדרך. שמחה שיש מקום לכתוב פה ואם זה נוגע במישהי אחרת אז עוד יותר מרגישה שעשיתי את שלי . שיהיה לילה שקט ורגוע ושנמשיך להיות הגרסאות הכי טובות של עצמנו 💕