*** סליחה מראש על הפריקה הלא קשורה *** כשאיבדתי את אבא שלי, אני מרגישה שגם איבדתי את הקשר עם אמא שלי. מאמא רגועה, חיובית, מכילה ותומכת, אימי הפכה להיות עצבנית, ממורמרת, תוקפנית ולא תומכת. נכון שאבא שלי נפטר לא ממזמן ואני עצובה עד אינסוף. ברגעים כאלה צריך את אמא, אבל אמא עצובה עד אינסוף ויותר בעצמה.. נכון שאני מבינה שהיא מתנהגת ככה כי החיים היו לה ועדיין קשים ואני צריכה הפעם להיות זאת שתומכת, מכילה והעוטפת. אבל אני לא יכולה להיות התומכת המכילה והעוטפת כי גם אני גמורה מבפנים. כל שיחה איתה מורידה אותי למטה.. ואני אמא בעצמי, אני לא יכולה להיות בדכאון. נכון שאני מבינה את זה שאמא שלי כבר לא אותה אחת כי הכל השתנה, ואסור לי לבוא אליה בטענות. אבל עדיין, אני עצובה על זה שאמא כבר לא מתנהגת בצורה אימהית. מותר לי להרגיש את שני הדברים ביחד: להבין את אמא שלי ובו זמנית לכאוב על המצב ולא רק להשלים איתו.
הריון ולידההריון ולידה
💬5 תגובות👍1 לייקים

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בספטמבר 2025 בשעה 09:21
חיבוק גדול!! אובדן זה לא דבר פשוט בכלל 🩵 מאחלת לכן שתצמחו מזה ותתחברו ותהיו יחד הכי מאוחדות שאפשר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בספטמבר 2025 בשעה 09:26
אני כל כך מבינה אותך ההורים של אמא שלי נפטרו וגם אח של אמא שלי הקטן ואמא שלי נהייתה כבר קשה להכלה אני ניסיתי כמוך להכיל ולא הצלחתי צריך להבין שעכשיו הבן אדם השתנה וזה עצוב ממש תהיה איתה מתי שאת יכולה ולא מתי שקשה כי את תרמסי את עצמך בלעזור למדתי משהו התפקיד של אמא זה לדאוג לילדים לא משנה מה התפקיד של הילדים זה לקבל את עזרה ולקום ולפעמים לעזור עם כמה שזה כואב זה המצב אבל תתעודדי קצת את מנסה לעזור זה אומר שאכפת לך ושאת דואגת לסביבה שלך זה תכונה טובה עכשיו אני מציעה לך תחפשי מישהי לדבר גם אם זה מישהו מקצוע שיעזור תפרקי תתעסקי בעצמך כל אמא רוצה שלילד שלה יהיה טוב ❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בספטמבר 2025 בשעה 09:29
ורק מתי שאת מרגישה שאת יכולה לעזור תעזרי אי אפשר לעזור לבן אדם שאת בעצמך בריצפה ❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בספטמבר 2025 בשעה 10:19
מבינה אותך וצר לי על האובדן… זה לא קל לאבד אבא ובטח לא בעל , תחשבי שהיא איבדה את הבן זוג שלה שכל החיים הייתה איתו, המשענת שלה, כל דבר שעבר עליה הייתה פורקת אצלו.. גם אני איבדתי את אבא שלי כשהייתי עוד צעירה לפני שהתחתנתי…כמובן שזה משפיע על האמא במיוחד אם היא נישארת לבד בבית, עם הגיל גם בכללי הם ניהיים יותר קשים ואפילו כמו ילדים, ההורים מגיעים לגיל שגם הם רוצים קצת יחס ודאגה מאיתנו.. הילדים שלהם. גדלנו, אנחנו פחות תלותיים בהם והם מתבגרים עוברים בהם מחשבות שהם הזדקנו וכשהבן זוג נפטר עוד יותר שוקעים בדיכאון כי הם מרגישים שגם אצלנו זה קרוב..תחשבי מה עובר עליהם..שהם מרגישים שהם הופכים להיות תלותיים בילדים…וכן , אנחנו הילדים שלהם ואנחנו רוצים להרגיש עדיין ילדים לפעמים..אבל גדלנו והקמנו משפחה, מה שנותר לנו זה לכבד את ההורים שלנו ולדאוג להם כמו שדאגו לנו כל החיים.. גם להם מותר לרצות יחס..ולא נישאר להם ממי לבקש..אין להם הורים ועכשיו גם הבן זוג הלך..הילדים הם מה שנשאר… מבינה שקשה לך ..גם את בצער וכאב ..אבל יש לך נחמה..הילדים שלך, בעלך… עם כמה שקשה תנסי להכיל אותה להראות לה דאגה גם אם זה לא להגיע פיזית אבל לדבר איתה בטלפון וכן לשמוע אותה … בסוף היא תתחזק היא תתרגל והיא תיהיה יותר שמחה ותחזור לעצמה.. שיהיה בהצלחה ובשורות טובות 🙏❤️

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות