היי בנות אני כותבת פה כי אני באמת עובדת עצות ורוצה לשמוע דעות של נשים אחרות אני האמא בבית אני עושה את הרוב עם הילדים עם הכל כשצריך אוכל אני מכינה כשצריך קניות אני עושה גם כשהם חולים אני זו שקמה ומטפלת בעלי דואג לשכירות ולפעמים גם לחשמל ומים וכשמבקש שאעזור אני עוזרת אבל בפועל רוב העומס של הילדים והבית עלי היום הילדים שלי חולים הייתי עם הבת לרופא והבן היה אצל חמותי עם בעלי חזרתי והוא חזר איתו לבית ובמקום להיות איתו אמר לי אני לא יכול לטפל בו עכשיו ואני שואלת את עצמי מה התפקיד של הגבר כהורה אם הוא אומר משפט כזה חוץ מלשלם שכירות איפה האחריות שלו כאבא הבת שלי הייתה ממש כאובה הייתי צריכה נורופן ולא היה בבית שכבתי במיטה במחשבות ולמה הוא לא קם אליה ואמרתי לעצמי בלב הילדה צריכה אותך וחוץ ממך אין לה אף אחד מלבד ה׳ אז קמתי בשארית כוחותיי חיבקתי אותה ביקשתי ממנו בהכי יפה שילך לשכנה להביא נורופן כי באמת לא יכולתי לעזוב את הילדה והוא ענה לי לא לכי את בסוף אני זו שקמתי רצתי מהר וחזרתי וראיתי שסגר עליה את הדלת בזמן שהיא צורחת פשוט נבהלתי אני שואלת אתכן באמת מה המקום של הגבר כהורה מה האחריות שלו כשאני עושה את הכל לבד גם ברגעים הכי קשים עם הילדים חולים וגם בשגרה האם זה נורמלי שאני אמורה להיות לבד בזה